ביום ראשון הראשון בחודש הכניסה למוזיאונים היא חינם אין כסף. אז סחבתי את הזוגי למוזיאון פיקאסו, כי הגיע הזמן למחוק את הבושה – בכמעט חמש שנים שאני נמצאת פה, מעולם לא ביקרתי במוזיאון. כשהייתי בעיר בתור תיירת לא רציתי לבקר במוזיאון – כבר הייתי במוזיאון בפאריס וחשבתי שמספיק מוזיאונים, צריך להכיר את העיר דרך הרגליים. וכשעברתי לגור פה, más de lo mismo*.
יצא המקרה ויום אתמול היה גם היום הראשון למכירות סופעונה, מה שאומר שכל העולם ואשתו היו ברחוב, עם שקיות בכמויות. מצד שני, היו מעט אנשים במוזיאון.
אז שילבנו את המוזיאון בקצת קניות, או לפחות ניסיון למצוא משהו שימצא חן בעיני הזוגי**. חיפשנו לו חולצות ספורט נושמות, ולא מצאנו שום דבר ראוי וסביר. בדרך למוזיאון נכנסנו לאאוטלט החביב על הזוגי, שמוכר ג'ינסים של דיזל ואנרג'י, ולפעמים אפילו מחזיק מכנסיים במידה שלו***. הפעם הוא אפילו הצליח למצוא משהו במידה, ואפילו יפה. אז הבחור יצא עם ג'ינס בארבעים יורו (במקום 65, סופעונה).
המוזיאון היה נהדר, כמו שאפשר לצפות. המבנה עצמו מדהים, ולמדתי שהוא מורכב מחמישה ארמונות נפרדים, שרובם נבנו בין המאה ה-14 למאה ה-15. ההזדמנות לבקר במוזיאון נפלה ברגע מעולה, כי בדיוק מוצגת עכשיו תערוכת צילומים של לי מילר.
אז נכון שאתם יכולים לקרוא ישר בוויקיפדיה, אבל אני יכולה לספר לכם שלמדתי שלי מילר הייתה צלמת סוריאליסטית נהדרת, וגם הצילומים הדוקומנטריים שלה יוצאים מן הכלל. הבחורה התחילה את הרומן שלה עם המצלמה מהצד השני – היא הייתה דוגמנית. אחרי החשיפה הראשונית התחילה לעבוד עם מאן-ריי וביחד הם פיתחו שיטת צילום שנקראת Solarization. מפה לשם (החיים שלה היו די הרפתקניים****) היא פגשה את פיקאסו, והתחילה לצלם אותו באופן תיעודי. את הצילומים האלה ראינו בתערוכה. הצילומים מראים נופך מאוד אישי, אפילו אינטימי, של פיקאסו. עם ילדיו, עם אשתו ועם חבריו. אהבתי מאוד.
עוד בתערוכה ראינו צילומים שלה ממלחמת העולם השנייה (היא הייתה צלמת עיתונאות באותה התקופה), מקלן, בוכנוואלד ודכאו.
בדרכנו חזרה עצרנו בסניף אחר של האאוטלט, ולא מצאתי שום דבר בחלק של הנשים. אז ניסיתי במחלקת הגברים, ובסוף יצאתי עם אותו דגם ג'ינס שקנה הזוגי (ובאותו הצבע), רק במידה שלי. עכשיו אנחנו תואמים.
* עוד מאותו הדבר, לא הצלחתי לחשוב על ביטוי מקביל בעברית. אשמח להצעות.
** אני בהגבלת קניות עד שייכנס הכסף של המלגה.
*** הוא בחור גדול, מה לעשות.
**** נישואים לאיש עסקים מצרי, מגורים במצריים, לעזוב את המצרי לטובת אמן אנגלי… מספיק הרפתקני?