הפוסט הזה מוקדש ללרמן
לפני מספר חודשים נרשמתי לשירות Bicing, אולם עד היום לא טרחתי ללכת לאסוף את הכרטיס שבכלל היו אמורים לשלוח לי בדואר. לא אציין כמה זמן התעכבתי עם זה, קצת מביך. שעות קבלת הקהל לא ממש נוחות, והמשרד לא ממש קרוב לבית, כך שהתעצלתי. עכשיו, כשסופסוף אספתי את הכרטיס והשתמשתי לראשונה בשירות, אני מצטערת שלא הלכתי לאסוף אותו קודם. איזו תחושת התעלות לרכב שוב על אופניים, להגיע הביתה בצ'יק וגם לא לשלם על זה כלום (פירוט בהמשך). נראה לי שביסינג ואני עוד נהייה חברים טובים מאוד.
זהו שירות השאלת אופניים ששייך ליזם סיני ופועל בשיתוף עם העירייה. מאז שהשירות הושק הביקוש קפץ לשמיים, והיום אפשר למצוא פינות חנייה רבות. מנויי השירות משלמים מנוי שנתי ורשאים לשאול זוג אופניים בכל נקודת חנייה ל-30 דקות חינם. על השכרה מעבר משלמים 30 סנט ל-30 דקות, ומותר לשאול את האופניים עד שעתיים. מי שעובר את השעתיים משלם קנס (לא זוכרת כמה).
מטרת השירות לשמש כלי תחבורה עירוני ולשמש תחליף למכוניות, טוסטוסים וגם תחבורה ציבורית. משך ההשכרה תואם את המטרה הזו. על פניו, בארסה אינה העיר האופטימלית לאופניים – היא לא שטוחה כמו אמסטרדם (השיפועים בחלקים מהעיר מאוד לא נוחים לרכיבה) וגם רשת שבילי האופניים עודנה בחיתוליה. אבל למרות כל הסיבות הנ"ל ביסינג משגשגת, ואפילו סובלת מעודף ביקוש.
נו, לרמן, מה אתה אומר על שירות כזה בתל-אביב?
תגיות: Bicing, אופניים, אורבניזם, בארסה
18 אוקטובר, 2007, 17:42
נשמע כמו פרויקט ראוי, וגם פרוש היטב. מעניין אותי לדעת איך הם מונעים גניבות אופניים מהמערכת הזו. אני אדבר עם חולדאי ונראה מה אפשר לעשות…
18 אוקטובר, 2007, 17:47
הרישום מותנה במתן כרטיס אשראי, ואם לא מחזירים את האופניים אוטומטית הכרטיס נקנס ב-150 יורו (מחיר די יקר לאופניים כאלה). פיזית עמדות החניה מצוידות במין מנגנון נעילה שתופס את האופניים למעגן. לא יודעת כמה זה אמין גנבים.
נראה לי שהאסטרטגיה הכי חשובה למניעת גניבות היא הסימון הבוהק של האופניים (הם די מכוערים) והעובדה שהם מאוד פשוטים.
ובכל זאת כבר ראיתי זוג אחד גנוב קשור לאיזו חניית אופניים. תמיד יהיו חארות בעולם הזה.