נרדמת כשלקחת טרמפ, וכשהתעוררת גילית את עצמך במקום מוזר. שאלת מישהו, והוא אמר לך שהגעת למקום של הדברים שמעולם לא עשית. החברה שלא הייתה לך, המקצוע שלא רכשת, והמכונית שלא הייתה לך. פרסומת אפילו די מוצלחת, למרות המבטא הארגנטינאי הכבד.
בשבועות האחרונים אני מוצאת את עצמי חושבת על פוסטים, שבסופו של דבר לא רואים אור, אפילו לא מגיעים להיות טיוטה. לחץ הזמן, המתח, הבעיות הטכניות, הלימודים, כולם תוקעים מקלות בגלגלי הכתיבה שלי.
אז מה לא סיפרתי, וממש רציתי?
- קיבלתי את המלגה. כבר חשבתי על הפוסט עם כל השמחה וההקלה. מישהי אמרה לי שהיא בדקה בחשבון הבנק וגילתה שהמלגה כבר נכנסה. באותו הרגע רצתי לחדר מחשבים לבדוק את החשבון שלי, וקפיצת האושר שלא יכולתי להחזיק בפנים קצת הפחידה את הסטודנטים שהיו עסוקים בצ'אט סוער*. מזל שהגיע לפני יומיים מכתב שמודיע רשמית על קבלת המלגה. אחרת לגמרי הייתי שוכחת מזה.
- שהבלוג, שאוטוטו יש לו בלוגולדת, עבר כבר את הפוסט המאה. רציתי לכתוב משהו, להזכיר את זה, אבל איכשהו לא יצא. לא נורא. אבל בשבילי זו בכל זאת מיני-נקודת-ציון.
- המחשב החדש סופסוף בבית, עם המערכת הפעלה כמו שצרי, וכפי שאתם יכולים לראות, עברית שוטפת. יש עוד הרבה עבודה, להתקין אופיס, טיונינג עדין שלא נדבר על כל העבודה שהמחשב הישן צריך. בין היתר כל ההתעסקויות הטכניות עם המחשב גזלו בלי סוף זמן ובעיקר עצבים. כמה טוב שנגמר.
- סופסוף סיימתי את העבודה שלא נתנה לי לישון בלילה. איזו הקלה. באמת. 20 עמודים תיאור מקרה. ארוך ומורכב. חשבתי לרגע לפרסם את העבודה פה בבלוג (למען סטודנטים שמתעניינים וכאלה), אבל החלטתי בסוף שלא. אם יש לכם עניין מיוחד בנזקי חמצון ורבדומיוליזיס בכלבים, אתם מוזמנים ליצור אתי קשר במייל.
וזהו, בערך.
*מה חשבתם, שהם באמת למדו?
תגיות: בלוג, בעיות טכניות, זמן, כתיבה, לימודים, מחשב, מלגה, סטרס, שדרוג10 תגובות ל-"פוסטים שלא כתבתי"
15 ינואר, 2008, 20:12
מזלטוב למלגה, לבלוגולדת ול-100 פוסטים!
(וגם על סיום העבודה המרושעת)
15 ינואר, 2008, 21:06
רוב תודות 🙂
16 ינואר, 2008, 16:01
הרבה הרבה מזלטובים! 😀
אני מזדהה לחלוטין עם עניין הפוסטים. יש לי כבר שלושה שהתחלתי ונעצרו בחריקת בלמים *sigh*
16 ינואר, 2008, 16:12
תודה תודה 😀
כולנו באותה סירה (חוץ משרון ), לא כך, ואנדר? הלוואי והפוסטים שלי היו "רק" עוצרים, הם אפילו לא מצליחים להניע…
16 ינואר, 2008, 16:37
איזה אושר זה לקבל מלגה! כל הכבוד לך!
16 ינואר, 2008, 16:49
אכן, אושר שאי אפשר לתאר במילים.
האמת, אני מרגישה שאני קצת מחפפת עם העבודה שהמלגה הזו מחייבת. אבל לא נורא, אני עושה כמה שאפשר 🙂
17 ינואר, 2008, 19:53
מזל טוב ובהצלחה !
מזדהה עם עניין הפוסטים, כנראה שישנם דברים שלא צריכים להיכתב 🙂 או שיכתבו בהזדמנות טובה ומגובשת יותר…
אהבתי את הפתיחה 🙂
20 ינואר, 2008, 2:05
איזה צחוקים, רק לפני שבוע הגיע אלינו לטיפול נמרץ איזה נרקומן בקריז שיום שלם הרס לעצמו את הבית.
לא ידענו מה יש לו עד שהגיעה הבדיקת דם (קראטין קינאז 30000 )
רבדומיאליז
איך מגיעים לדיאגנוזה כזו אצל כלב?
20 ינואר, 2008, 10:46
בובי, בדיוק באותו האופן, רק שהכלב לפעמים מגיע עם בנאדם שיכול באמת להסביר מה קרה לו 🙂
האבחון בכלבים מאוד דומה – בודקים ביוכימיה, בדיקת שתן (מיוגלובינוריה) וגזים בדם, וזהו בערך.
14 דצמבר, 2008, 15:37
[…] בשבועיים, בערך). ההחלטה נפלה כשהחלטתי להגיש מועמדות למלגה, עם התחייבות עצמית להשקיע חלק ממנה במכונת תפירה. מעין […]