כנראה שלא משנה איזה בית-ספר מתחילים, תמיד היום הראשון בלימודים מלחיץ. וכמו שחששתי אתמול, הקבוצה שלי קצת יותר מתקדמת מהרמה שאני נמצאת בה. ובכל זאת, אחרי שיחה עם שתי המורות של הקורס, שתיהן חושבות שאני יכולה להמשיך עם הקבוצה ושאצליח להתאים את עצמי לרמה. זה ממש Vote of confidence, שאני לא לגמרי בטוחה שהוא מוצדק. […]
קתרין ואני התחלנו את יום האתמול בחיפוש אחר דירה, ובניסיון למצות את כל הכיוונים ביקרנו בבית הספר שלה, הוא בית הספר היהודי. מסתבר שבבית הספר היהודי מקבלים גם תלמידים נוצריים. מוזר, אבל לא קונספט כזה רע, לפחות לדעתי. המשכנו לכיוון כמה אופציות אחרות, שלא העלו תוצאות. אחרי כמה שעות של חיפוש, הגענו למכון גתה, שם […]
אתמול, כשהגעתי, הייתי המומה ומרוסקת מכדי להבחין בשמץ מהסובב אותי. היום התחלתי להתרשם מהעיר הזו, שמרגישה לי אחרת מהמטרופוליס האחרות שיצא לי להכיר. איכשהו היא מרגישה לי יותר גדולה מפאריז, נניח, למרות שזו התברכה באוכלוסיה גדולה כמעט פי שתיים. אולי התחושה הזו מקורה במרחבים של העיר, שמרגישה מאוד מרווחת ופתוחה למרות היותה העיר הגדולה בגרמניה. […]
זו ההרגשה שלי בשבועות האחרונים, מירוץ מטורף ועיוור אחרי מטרה לא ברורה. מצד שני, אני מרגישה שאני תקועה במקום, הסטגנציה מכרסמת בי, ואני לא מצליחה להזיז את עצמי סנטימטר. אני יודעת שזו סתם תחושה שלי, כי אובייקטיבית, לא ישבתי בבית בלי לעשות כלום, אבל זו ההרגשה שלי. אולי אני מעמיסה על עצמי יותר מדי, או […]
נמאס לי להתהפך במיטה, בלי לישון. אני לא רוצה להעיר את הזוגי, יש לו לימודים היום והוא זקוק לשינה. אני מכירה את עצמי, ויודעת בדיוק מה הסיבה לחוסר השינה – אני עצבנית ומוטרדת מהעובדה שעדיין לא הצלחתי למצוא דירה בברלין, לחודש הקרוב. אני נוסעת ביום ששי הבא, ועדיין אין לי מושג איפה אשהה. שתי הסוכנויות […]
סופסוף התאוששתי מהחתונה. טוב, מה אפשר לצפות מחתונה שנמשכת כל הסופ"ש, והאלכוהול זורם כמים? אני שמחה לבשר שהשמלה עמדה בציפיות, והשאל קצר מחמאות. ביום שבת בערב הוזמנו לקוקטייל, שפתח את החגיגות. נסענו לסאלו (Salou), עיר חוף קטנה ליד טרגונה עם חבר של הזוגי. האוכל היה נחמד מאוד (למרות שהזוגי ואני נותרנו רעבים, אבל כנראה דיברנו […]
אני מרוצה מעצמי, סיימתי את השאל, בזמן. כמה תמונות, כמובן. היום אספנו את השמלה, ועכשיו כשהשאל מוכן, אנחנו מוכנים סופית לחתונה הגרנדיוזית. נקווה שהאוכל יהיה טוב.
עוד ביום חמישי, אחרי שאספתי את החבילה מהדואר, התחלתי לסרוג את השאל לחתונה בשבוע הבא. יש לי דד-ליין קצת מלחיץ, אבל נכון לעכשיו נראה שאני מתמודדת איתו יפה. בחרתי בדוגמא Cleite, שנסרגת מלמעלה למטה, בצורת משולש. הבטחתי תמונות, אז הנה: אני מרוצה, בינתיים. אני חוזרת למסרגות, יש הרבה לסרוג!
ליום הולדת: ללכת לדואר לאסוף חבילה (של חוט המשי שהזמנתי לפני שבוע) ולגלות שיחד הגיעה ההזמנה של המסרגות של KnitPicks*. וגם להצליח לדבר עם פאולינה, כדי לגלגל את החוט לכדור נוח, במקום להעביר חמש שעות בגלגול ידני. עכשיו אני מתחילה את השאל לחתונה, שמתקיימת שבוע הבא. *כן, אני יודעת, אני פריקית של סריגה. מוזרה שכמותי.