התמזל מזלי להיות בגרמניה בשלישי באוקטובר, הוא יום חגה של גרמניה. יום האיחוד (או בגרמנית, Tag der Deutschen Einheit, הוא חג לאומי בגרמניה שמציין את האיחוד בין מזרח ומערב גרמניה.אני מעריכה שבכל רחבי גרמניה ניתן לחגוג כראוי, אולם ברלין מציינת את היום בחגיגות גדולות במיוחד. בתוקף היותה סמל לפיצול ולמלחמה הקרה, היא גם סמל לאיחוד.

ביום חג שכזה, אין שיעורים (כמובן). יצא מוצלח, כי לילה קודם חגגנו את יום הולדתו של אחד המשתתפים בקורס, וכך נמנע האנגאובר קולקטיבי בקרב רוב חברי הקבוצה.

מאחר וסיימתי אמש מוקדם, ולא נשארתי לריקודים פלוס אקסטרה-אלכוהול, התעוררתי מוקדם והחלטתי לטייל קצת, ולבחון את החגיגות סטייל גרמניה. ידעתי שהרוב מתרכז סביב ברנדנבורגר טור ופוטסדאמר פלאץ, אז שם התחלתי. טיילתי קצת, צילמתי קצת, הקשבתי קצת לקונצרטים באוויר הפתוח, וחשבתי שחגיגה גרמנית נראית כל כך אחרת מישראלית, או מקטלנית, או מספרדית. הכל היה כל כך מסודר ומתורבת, למרות שבכל פינה (כמעט) אפשר היה לקנות בירה, ולא מעט אנשים הסתובבו עם בקבוק ביד.

אחרי הצהריים קיבלתי הודעה שנפגשים באונטר דן לינדן, לראות את הקונצרט בברנדנבורגר טור. הקונצרט התחיל בשמונה וחצי (נדמה לי, לא מסתובבת עם שעון ולכן הזמן הוא קונצפט נזיל). השירים היו מקור מעולה לשעשוע, בין זמר שנראה כמו כוכב פופ מלוקק מזדקן, שמנענע את הישבן כדי לסחוט כמה צווחות מנערות מבוסמות, זמרת שרוצה להיות שאקירה, ולכן לבושה כרקדנית בטן ושרה בספרדית, התקשנו להחליט מה יותר גרוע. אחרי שקירע עלתה זמרת מוצלחת למדי, שאינני יודעת את שמה, שנראתה נורמלית – מרשים אחרי הפלסטיק בצבע מחומצן שהיה לפניה. ואחריה, השוס של הערב (מבחינתנו, כי קצת אחרי התקפלנו, היה קר מדי) – להקה מצחיקה ששרה על גרמניה – להיות גרמני. באדיבות חברי לכיתה, חוסה, אפשר לראות סרטון קצר שמנציח את הרגע. היה מאוד משעשע להתבונן בגרמניות שלידנו שהתלהבו, אבל בזהירות, כדי לא לשפוך את היין החם.

החלטנו להתקפל כשהתחילה ההפסקה, כי היה לנו קר מדי. התחלנו לחפש מקום לארוחת ערב, סוגיה לא כל כך פשוטה באזור, שאינו מוצלח במיוחד מבחינת היצע המזון. בסוף מצאנו מסעדה קטנה בקולנוע ליד מרכז סוני. לא מדהים, אבל לפחות לא היה קר, והחברה הייתה נעימה. ועכשיו, לישון. לילה טוב.