כיף לשוטט במקום חדש ולגלות פינות חמד, אבל סיור בחברת תושב המקום הרבה יותר מעניין. לשמחתי י', המורה הפרטי משבוע שעבר, הסכים לפגוש אותנו לסיור בעיר. נפגשנו באלכסנדרפלאץ והתחלנו ללכת, אולם מהר מאוד המחשבה הראשונית, לטייל במרכז, הוחלפה בסיור בירה בפרנצלאואר ברג.

את הבירה הראשונה שתינו בבאר קטן שנקרא "מקום" בכיכר שליד Zionskirche. המקום מקושט בפריטים יהודיים שנמצאו בקרבת מקום (לא הצלחתי להבין בדיוק), כולל מנורה. הזוגי ואני תהינו אם הבחירה במקום הספציפי הזה הייתה מכוונת, אבל הבירה הייתה בסדר ולא המשכנו להפוך בסוגייה.

משם המשכנו בטיול ברחובות השכונה, כשי' מסביר על קורות העיר לפני ואחרי נפילת החומה, ועל זווית הראיה שלו כיוצא מזרח גרמניה לשעבר. בקולטורבראואריי (Kulturbrauerei), מבשלת בירה שהוסבה למרכז תרבות – אולם לקונצרטים, חלל לתערוכות וקולנוע ראינו מיני-מוזיאון לחפצים יוצאי DDR. י' הסביר קצת על "מכבסת" ההיסטוריה של אחרי נפילת החומה – שמחקה כמעט לחלוטין את נקודת המבט המזרח-גרמנית, ומאידך על הרומנטיזציה של ה-DDR. גורם לבן-אדם להבין שאין היסטוריה אבסולוטית, ואי אפשר לדעת מה באמת קרה.

המשכנו עוד קצת ללכת, וכשהצמא (והצורך לחפש שירותים) הכה בנו, י' הוביל אותנו לשווארצע פומפה, באר שכולו שחור, כמו מכרה הפחם המזרח-גרמני על שמו הוא קרוי. בתור חובבת גרוטאות, לא יכולתי שלא לחבב את המקום, וחוצמזה הבירה – הבהירה והכהה כאחת – הייתה מעולה (אבל לצערי אני לא זוכרת את שמה, ובכל מקרה לא ראיתי אותה במקום אחר).

כשהתחיל להחשיך נפרדנו מי', שהתכונן לנסיעת עבודה למחרת, והתחלנו לחזור לכיוון הדירה. מחר יש לימודים, ועוד צריך לעשות שיעורים.