הגעתי למסקנה, שהיצירתיות תמיד מלווה במין התעלות, גם כשהמצב רוח בקנטים, מין הרגשה טובה, שמשתמשי סמים יכנו מן הסתם "היי" (לא סתם סורגות רבות מתייחסות לעצמן כ"מכורות לסיבים"). הביצוע, לעומת זאת, הוא החלק התרפויטי בעסקה – יש משהו בחזרה האינסופית (טוב, מתישהו יש לזה סוף) של לולאה-אחר-לולאה שיוצר שלווה כמעט מדיטטיבית. ליצירה ולביצוע יש סינרגיה מעולה, מה צריך מעבר להתעלות ושלווה?

רק כשהסריגה הופכת לגורם הלחץ עצמו (דד ליין לאתמול, לדוגמא), יכולה להיווצר בעיה