קצת יותר משש שעות לסיום השנה, וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו זו האווילות הספרדית, של קניות מטורפות גם ביום הזה. טוב, בניגוד לחגיגות ה"סילבסטר" בארץ הקודש, פה באמת מדובר בחג חשוב, מאחד הבודדים שמוקדש לו יום שבו הכווול סגור, אבל באמת.
זה לא כל כך נחמד להיות פה לבד בחגים, גיליתי, למרות שהחגים האלה הם לחלוטין חסרי משמעות עבורי. כנראה שאפילו ללא משמעות, כשכולם חוגגים עם המשפחה, קצת מבאס להעביר עוד ערב בקיצוץ סלט וצפייה בסרט ב-DVD.
באופן מסורתי, הזוגי ואני ציינו את סוף השנה, ותחילת השנה החדשה בארוחה נחמדה בבית, בקבוק יין טוב, ובקבוק קאווה בחצות, עם נשיקה, תוך צפייה במרפסת ברחובות הריקים, כמעט כמו ביום כיפור. השנה, מאחר והזוגי כרגע נמצא רחוק למדי, איפשהו בתל אביב, יש שינוי קטן בתוכניות, אבל לא מאוד משמעותי: בקבוק הקאווה יהיה של 375 סמ"ק במקום 750. וזהו, בערך.
אז אם אתם מבעלי המזל עם תוכניות יותר מעניינות משלי, תהנו. ובכל מקרה, שתהייה לכם שנה נהדרת.
תגיות: בתוך עצמי, חגים, לבד, שנה חדשה12 תגובות ל-"אז מה, זהו?"
31 דצמבר, 2008, 17:52
כל מה שאפשר לאחל זה שהשנה תמשיך טוב יותר מאיך שהקודמת מסתיימת. ואת נשיקת הסילבסטר תחגגו כשהזוגי ישוב לספרד.
31 דצמבר, 2008, 17:54
לגמרי. ובלי מלחמות, זה לגמרי הורס את הפאן.
והנשיקה זה החלק הפחות חשוב. הביחד הרבה יותר משמעותי (לפחות מבחינתי), הרי נשיקות יש כל השנה, לא?
1 ינואר, 2009, 6:50
שנה טובה!
אני "חגגתי" בהרמת כוסית עם ההורים שלי, שהגיעו לעיר כפליטים מבאר שבע. שהשנה הבאה תהיה יותר טובה…
1 ינואר, 2009, 7:29
אני יצאתי מהבית רק כדי לפגוש את שרון ויוחאי הנ"ל, כמו את עידוק, האחים גלילי ועוד כמה סלבריטאי בלוגוספירה לחוג בית עם ח"כ מלכיאור והתנועה הירוקה, ואחורי זה חזרתי הביתה לשתות לבד. מים.
בהחלט עדיף קאווה עם יאסר. אני לא רומנטי כשאני לבד, מודה… 🙂
שנה טובה יקירתינו, ומי יתן ויעבור לך החורף הגשמי והאישי במהירות, ושבחורף הבא תספרי לנו על Sekt גרמני במקום קאווה 🙂
1 ינואר, 2009, 9:40
ואילו הסילבסטר שלי היה לחלוטין נטול סלבריטאים, במקום זה ישבתי לכוס קפה עם חברה טובה, ואיחלנו לעצמנו שקט ושלווה בשנה הבאה. בלי יותר מדי אמביציות 🙂
1 ינואר, 2009, 12:55
בסופו של דבר ידידתי כריס שכנעה אותי להצטרף למסיבה שארגנו חברים שלה באיזה באר רוסי מוזר, עם מוזיקה חיה (טוב, פסנתר, גיטרה וזמר, לא היה להם אפילו מקום לכל ההרכב). רק יצאתי מהבית קרוב לשתיים לפנות בוקר, וחזרתי בחמש. אני לא זוכרת בכלל מתי בפעם האחרונה יצאתי עד שעות שכאלה… היה נחמד, חוץ מהעשן הכבד (מאוד) שעד עכשיו אני מרגישה בגרון.
שתהייה לכולנו שנה טובה לפחות כמו היוצאת, והרבה יותר רגועה.
2 ינואר, 2009, 15:22
החוויות הכי טובות, הן ממסיבות מוזרות 🙂 שתיהיה לך שנה נפלאה!
2 ינואר, 2009, 18:52
אני הגדלתי עשות ובעשר נכנסתי למיטה. הזוגי המשיך לעבוד על המחשב. אבוי לבושה 😕
שנה טובה קרייזי. מי יתן ותתגשמנה כל משאלותייך, אמן!
2 ינואר, 2009, 23:44
גמני. את ערב השנה החדשה, העברתי בצורה הכי טובה שיכולתי לחשוב עליה: בגלל שהיה לי יום גרוע במיוחד, מלא בכאבים ונפילות סוכר, זוגתי באה אליי אחרי 21:00, וב-22:30 כבר חרפנו. קצת אחרי חצות, יצא לי לפקוח עיניים לשנייה, להסתכל עליה ישנה לידי, לנשק לה את הכתף, ולחזור לחבק את הכרית בעוד לילה קסום.
אני לא יודע למה השנה אני שומע על אנשים שיותר ויותר לא יוצאים לחגוג. אולי זו האווירה פה, אבל משום מה זה לא נראה לי רק בגלל זה. אולי זו התבגרות, אבל זו דרך קטנונית מדי לפטור את העניין הזה. אבל בגדול – אין לי מושג…
2 ינואר, 2009, 23:45
אה.. וכמובן – כמעט שכחתי. חברים וחברות – שתהיה לכם/ן שנה אזרחית נפלאה. המון שקט, אהבה ושמה שתרצו יתגשם בקלות יחסית.
6 ינואר, 2009, 23:22
באיחור אמנם, אבל שתהיה שנה טובה גם ממני 🙂
אני בדיוק החלמתי ממחלה באותו יום ואחרי התלבטויות רבות החלטתי לוותר על כל המסיבות ולהשאר בבית, אבל של מישהו אחר עם סלבריטאי הבלוגוספירה שיצאו מחוג הבית של התנועה הירוקה…
31 ינואר, 2009, 17:49
התוכנית שלי לשנה החדשה היא לבדוק אם מנגנון התגובות שלך עובד כמו שצריך.