אני מאוד מחבבת את השפה הויזואלית של איקאה. זו דרך נאה להעביר מידע באופן שמתעלה על הבדלים בשפות, מונחים וביוב. לא מסובך במיוחד להבין את ההוראות הללו
שאומרות בעצם (בין היתר) שאת הרהיטים האלה צריך להרכיב בשניים. טוב. אחרי הספה, שגם בהוראות ההרכבה שלה היה איור כזה ובכל זאת התמודדתי עמה, החלטתי לא לתת לזה להפיל את רוחי, ורק במידה ולא אצליח לבד לבקש עזרה, מהשכנים, נניח. נכון, זה קצת יותר כבד (וגדול) מהספה, אבל לנסות צריך. אז ניסיתי. והצלחתי. אני, לגמרי לבדי, הרכבתי ארון, ואפילו לא נזקקתי לעזרת השכנים (או כל אדם אחר).
למרות שההישג הוא זעום, המשמעות שלו עבורי גדולה. אין לי לים לתאר את תחושת הסיפוק הזו. אני משאירה לכם את המקום לדמיין את התחושה הזו, ולהעלות אנלוגיות משלכם. בינתיים, אני הולכת להתקלח ולישון. כל הגוף שלי כואב.
תגיות: איקאה, בתוך עצמי, דירה, התחלות, לבד, צילום