אדון שוקו הולך לבקר חבר שלו

הפוסט הזה משום מה נעלם בטיוטות ולא התפרסם בזמן. את התמונות אני עדיין צריכה להוריד מהמצלמה ולהעלות לפליקר. כשאני סופסוף אמצא את הכבל *אנחה*.

מאז שחזרתי, בטוחני, התעלומה הכי גדולה שהטרידה אתכם, הייתה מן הסתם מקום הימצאו וקורותיו של החצול המפורסם – החצול הראשון בבלוגוספירה – הלוא הוא יאסר.

אל דאגה, החצול שלום לו. מאז שחזרתי הוא שוכן לבטח אצל סבתא. הוא כל כך נבהל מהחתולים אצל ההורים שלי, שנכנס מתחת לאחת המיטות וסירב לצאת, ואף נמנע ממים, אוכל או אפילו ביקור בשירותים (המשוכללים). אז קמתי בבוקר, והבאתי את החצול למשמורת אצל סבתא.

בתחילה נאלצתי לשכנע את סבתא שהחצול מחונך וממושמע, מה שכמובן התגלה מהר מאוד כבדייה. עם זאת, החצול הפעיל את קסמיו והיא התאהבה בו. כל כך נקשרה אליו, שהיא מסרבת להיפרד מהשובב השמנמן. למעשה, לכשסופסוף שכרנו דירה (נכנסו לפני כמעט חודש), רק במשא ומתן, תוך הבטחה למצוא חצול מוצלח ורגוע יותר הגענו להסכמה שנקבל את החצול בחזרה.

אז התחלנו לחפש חצול תחליף לסבתא. אחד העובדים במקום עבודתו של הזוגי חיפש "קונה" לחצול שלו. הוא קנה גור פרסי (או לפחות זה מה שאמרו לו) ב-2000 זוזים, רק כדי שזמן קצר אחריו יתחלף השותף ויתגלה שהנכנס החדש אלרגי לחצולים. אז הגורון אופסן אצל חבר, עד שיימצא פתרון. בינתיים, למרות שלא מעט אנשים הביעו עניין ברכישת החצול, הבחור סרב מאחר והוא חיפש "בית חם" למחמל נפשו. הזוגי אמר שאנחנו מחפשים חצול, אבל לא מוכנים לשלם, מה שכן, הבית בטוח יהיה חם ואוהב. אז לבסוף, כשהגיעו מים עד נפש אצל החבר המארח, הבחור החליט לתת לנו את החצול.

אז יופי, יש חצול, והוא גם ממש בובה, רק עם רסטות. וצריך גם לסרס אותו. כשהבאנו אותו הוא נראה ממש מותק ורגוע כמו שיאסר לא היה מעולם, בן לוויה מעולה לסבתא. אולם כל זה השתנה אחרי התספורת, כשהגיח מתחת למעטה הפרווה העבותה חצול שובב ביותר. עכשיו אנחנו בדילמה – להפיל על סבתא חצול שובב מאוד, ולקחת את יאסר, או להתמודד איתו בעצמנו, ובדרך גם לעשות נחת לאישה שנקשרה כל כך, למרות הכל, לחצול הידוע לשמצה?

אכן, דילמה קשה. מה דעתכם בנידון?

9 תגובות ל-"אדון שוקו הולך לבקר חבר שלו"
  1. Black Cat

    קודם כל – ברוכה החוזרת. לגבי החצול החדש, לדעתי השובבות שלו נובעת הרבה מאוד מעצם היותו גור, ועם התבגרותו תיעלם הרבה מאנרגית השובבות, אם לא רובה הגדול.
    אני הייתי מנסה להפקיד אותו בידיה האמונות של הסבתא.
    בהצלחה.

  2. vandersister

    בדרך כלל חצולים זכרים נרגעים מעט בעקבות סירוס, לא? יש סיכוי שבכל זאת השובב הקטן יהיה בן לוויה מוצלח לסבתא בעקבות האופרציה?

  3. CrazyVet

    חתול שחור, אתה לא מכיר את סבתא. גם עם יאסר ושובבותו היא מתקשה לחיות, כי הוא הורס לה את הריפוד של הספה ונתלה מהווילונות. אני לא רוצה לחשוב מה היא תעשה עם זה, שעושה את כל אלה פלוס.

    ואנדר, במקרה הזה הוא דווקא התחיל להתפרע אחרי הסירוס (והתספורת). לי נראה שפתאום בלי שיער הוא גילה שהוא יכול לרוץ בלי למות מזה, אז למה לא לנסות. אמנם לא עבר כל כך הרבה זמן, אבל השובב הזה רחוק מלהירגע. נסיון העבר שלי הוא שהסירוס לא כל כך מרגיע חצולי בית (כלומר כאלה שלא יוצאים החוצה), כשהדוגמא של יאסר, שסורס לפני יותר מ-5 שנים ועדיין אוהב להשחית כל דבר שנקלע לציפורניו, היא אחת הקיצוניות. במקרה שלו אפילו הגיל הוא לא ממש פקטור :mrgreen:

  4. מאיה

    אם מר חצול הופך להיות מעמסה עליכם, אנחנו נשמח לארח לו חברה בדירתנו הקטה ואוהבת החתוLOLZ. ואם חפצה נפשכם בגיחה לחו"ל, גם אז!!

  5. CrazyVet

    נרשם בפרוטוקול, תיזהרי, אני עוד אתפוס אותך במילה 😉

  6. tikkah

    היי הגעתי אלייך דרך הבלוג של פורד כי הזדעזעתי שאמרת שלא מצאת בגרמניה עבודה. אני גרה בגרמניה ואחת הסיבות שאני רוצה להשאר פה זה בגלל שאני מאמינה שיותר קל למצוא פה עבודה.

  7. CrazyVet

    יקירתי, החיים לא פשוטים גם במקום כמו גרמניה. כשאת עוזבת מעבדה כי התבטל פרויקט, לא קל למצוא מקום אחר באמצע החיים, במיוחד אם את דוברת גרמנית בינונית (מה שהופך את המקצוע שלך לחסר ערך, כי הוא דורש אינטראקציה פנים אל פנים), ולמצוא תכנית מחקר אחר בלתי אפשרי כי כבר התחילה השנה האקדמית. את מוזמנת לקרוא קצת יותר על מה עשיתי ואיפה, ולמה חזרתי, לפני שאת מזדעזעת לגבי העובדה שלא מצאתי שם עבודה.

    קחי בחשבון שלמרות שהמצב בגרמניה עדיין יותר טוב מאשר מקומות אחרים באירופה, אני מעריכה כי בשנים הקרובות גם שם תהיה עלייה באבטלה, כך שלזרים יהיה עוד יותר קשה להסתדר שם. זה לא שחיי סוגים בשושנים כאן בארץ, גם פה שוק התעסוקה קשה עד בלתי אפשרי, אבל פה לפחות יש לי רשת תמיכה קצת יותר רחבה.

  8. tikkah

    תודה על ההסבר

    חשבתי שדוקטורט בגרמניה אפשר להתחיל מתי שרוצים, טעיתי?
    קראתי אחורה כמה פוסטים זה היה מאד מעניין אבל גם הפחיד אותי גם בקשר לזוגי כי גם לי יש פחדים איך לשלב זוגיות יחד עם הלימודים (הוא יעשה דוקטורט במקום מסוים ואם אני אמצא דוקטורט רחוק ממנו וכו')

    מהניסיון שלי היה לי מאד קל למצוא פה עבודה טובה (של סטודנטים) מה שבארץ היה כמעט בלתי אפשרי בלי קשרים. לא התכוונתי להאשים אותך אם זה מה שמשתמע מהדברים שלי זה פשוט הדאיג אותי קצת לגבי מצבי שלי.

    גם אני טוענת כל הזמן שסיבה טובה להשאר בארץ זה משפחה או חברים שקשורים אליהם לי אין את זה וחבר שלי הוא גרמני לכן מבחינתי זה פחות התלבטות.

  9. CrazyVet

    בבקשה.
    תלוי במקום, יש מקומות שאפשר להתחיל מתי שרוצים ויש כאלה שפותחים הרשמה ומנהלים לו"ז יותר מסודר. בכל מקרה, למצוא מקום מהיום למחר, גם בהנחה שאפשר להתחיל מתי שרוצים, זה לא עניין פשוט אלא סיפור של כמה חודשים במקרה הטוב.
    כשהסתיים הפרויקט שלי ניסיתי לחפש עבודה, אבל במקום שהייתי היה כמעט בלתי אפשרי למצוא עבודות לסטודנטים, כי זו עיירה שמלאה בהם. משרות אחרות, במקצוע מקורב לשלי, לא הצלחתי למצוא למרות המספר הרב של קו"ח ששלחתי.
    אני מקווה שמצבך יהיה טוב משלי ושלכשתחפשי, תעשי זאת מנקודת מוצא יותר מוצלחת, ולא בחטף.
    את צודקת, הסביבה המשפיעה ביותר על ההחלטה היכן לחיות היא המעגלים הקרובים של משפחה וחברים. למרות שכיום רוב החברים הקרובים שלי לא נמצאים בארץ, המשפחה שלי כן פה וזו אחת הסיבות העיקריות שלי לחזור, לפחות בינתיים. אני לא שוללת בעתיד לעבור שוב לחו"ל, במיוחד אם אמצא מקום מעניין לעבוד בו.