אתמול הגיע המשלוח, וגם נסעתי (שוב) לאיקאה, לקנות צלחות, כוסות ושאר כלים שלא יכולתי לשלוח עם הרהיטים. כך שהיה עמוס למדי. למעשה היה כל כך עמוס, שאת המחשב, שהגיע אתמול, השארתי במשרד ולא לקחתי הביתה. יותר מדי דברים לטפל בהם. עוד אתמול התחלתי לסדר ולארגן את הכל. הייתי כל כך עסוקה ברחיצת כלים וסידורם שאפילו […]
כשכתבי את הפוסט הזה, קיוויתי להתגבר על מחסום הכתיבה שפקד אותי בחודשים האחרונים. כפי שכבר ציינתי פעם או פעמיים, קשה לי לכתוב על דברים שלגמרי תלושים מחיי הפרטיים, ונראה לי שקצת מיותר לעדכן את כל קוראי הבלוג אך ורק בהישגי הסריגה שלי (למרות שהם יכולים לספק לפחות שלושה-ארבעה פוסטים לחודש). עברה עליי תקופה מאוד לא […]
יש משהו מיוחד בבתי קולנוע ישנים, ואלה שבהן הוקרנו סרטי ראינוע, אפילו יותר. הבניה שונה, והמרחב אחר. הקולנוע בו הוקרן הסרט הערב, בבילון, תוכנן ונבנה בין השנים 1927-1929, ונחנך בשנת 1929 כאולם ראינוע. ההיסטוריה של המקום ארוכה ומורגשת. כיום הקולנוע משמש מרכז תרבותי, בו מוקרנים סרטים מכל העולם (עכשיו, לדוגמא, יש פסטיבל סרטים אסטוניים). מעניין. […]
זהו, נגמר. סיימנו ללמוד, קיבלנו תעודות. המורה שלי התעקשה שנעיין בבחינות שעשינו ביום שישי, בניגוד למדיניות המכון, כדי שנדע במה שגינו. היא הייתה בהלם מהציון שלי – 41 מתוך 50, יותר גבוה מחלק מהתלמידים האחרים בקורס, שהתחילו חודש לפניי. היא המליצה לי להמשיך בשיעורים פרטיים, כדי לנצל את מלוא היכולת שלי ללמוד שפות, ולהתקדם במהירות […]
כבר כמה ימים שאני זוממת לגרור את החברים ללימודים לאכול חומוס, אחרי שנזכרתי שבבלוג החומוס הופיעה המלצה על חומוס לבנוני בברלין. עוד בשבוע שעבר מצאתי את השם והכתובת (המשוערת), והעלתי את הרעיון לפני החבר'ה. סיכמנו על היום – ובאמת עשינו את זה. ידעתי שצריך לרדת בהרמנפלאץ, ושסוננאלה מתחילה בכיכר, כך שלמרות שחסר לנו המספר, נמצא […]
היום פגשתי את י', והלכנו ביחד למוזיאון. כדי להמשיך עם המוטיב הגרמני, הלכנו לראות תערוכה של יוזף ביויס (Joseph Beuys) במוזיאון המבורגר באנהוף (Hamburger Bahnhof). בלי להלאות יותר מדי בפרטים מהביוגרפיה שלו, ביויס היה אמן שנוי במחלוקת, שבין היתר קידם באמצעות האמנות שיצר את האג'נדה הפוליטית שלו. את החלל הגדול של תחנת הרכבת לשעבר מילאו […]
יש סיבה שאני לא אוהבת בירה. מעבר לטעם. היא נכלולית ומטעה. נדמה לך שאת בסדר, ובבוקר, ההאנגאובר תופס אותך ומחזיר אותך למציאות. אני מעריכה שאתנזר מבירה, בערך עד מחר. אחרי הכל, זו גרמניה. אי אפשר לא לשתות בירה, היא יותר זולה ממים מינרלים. מאחר וזו השבת האחרונה שלי (לפני החזרה בשבת הבאה), ויתרתי על הנסיעה […]
למרות הגשם בבוקר, החלטתי לנצל את ההזדמנות ולנסוע עם החברים ללימודים לוואנזה. הם, כמובן, לא תיארו לעצמם שאנסה לגרור אותם לבית ועידת ואנזה, לא האטרקציה הרגילה של האגם. מצד שני, עיקר המשיכה של האגם היא בקיץ, כשחם וכיף להשתכשך במים. היה לי מוזר לבקר שם. החברה היתה מוזרה (אקוואטוריאנית, ארגנטינאית, שוויצרית וקוריאני), העובדה שהכל כתוב […]
הגשם כמעט סגר אותי בבית, אבל אזרתי כוחות, התגברתי על העצלות והלכתי למוזיאון. ואז גיליתי שהמוזיאון שרציתי לראות, הפרגמון, סגור עד יום שני. אבל אם אני כבר מחוץ לבית, לא אחזור בידיים ריקות. אז שיניתי כיוון, ונכנסתי לנציונל גלרי, שמסתבר שהכניסה אינה חופשית בימי חמישי. באסה. אבל גם כניסה בארבעה יורו (לסטודנטים) לא תעצור אותי. […]
מחר הזוגי חוזר לבארסה, כך שרצינו יום אחרון כיפי. התמזל מזלנו ומזג האוויר היה משובח ביותר, כך שוויתרנו על הרעיון לבקר במוזיאון היהודי לטובת טיול תיירותי במיוחד בעיר, ולסמן וי תוך כדי על מקומות כמו הרייכסטג והמלאך הברלינאי. אחרי קפה ומשהו לידו בבית הקפה שהתחבב עלינו (עם קפוצ'ינו משובח פלוס שיבולת לקישוט), התחלנו ללכת ברגל […]