ביום שני, בדרך לפיזיותרפיה, ראיתי שלט אדום ענק שצעק "חיסול" על חנות הבדים החביבה עליי, בה אני קונה זה חמש שנים פלוס-מינוס. היום סופסוף מצאתי את הזמן לקפוץ לשם, רק כדי לגלות שסוגרים את החנות, שאלוהים יודע כמה זמן יושבת שם. עצבות, באמת. את כל הפריטים הכי מוצלחים שלי, תפרתי מבדים שקניתי שם, תמיד מאותו […]

לאור הביקוש, כמה תמונות – השמלה, השאל, התיק והענק מהמסיבה. למעט השמלה, אותה אמי היקרה סרגה, הכל מעשה ידי. לצערי התמונות לא עושות חסד עם הצבעים, אני פשוט לא מצליחה להוציא תוצאות טובות יותר עם המצלמה הזו (מתישהו, DSLR של ניקון, בווישליסט שלי כבר הרבה זמן…)

הזוגי נסע למדריד, ואני החלטתי שזו הזדמנות מעולה לחדש את מלאי הצמר. החנות החביבה עליי תסגר לשלושה שבועות עוד מעט לרגל נסיעה משפחתית), כך שצריך למלא חסרים. לצערי, את המסרגות שאני צריכה לפרויקטים שבחרתי, לא היה להם במלאי. כך שבכל מקרה אצטרך לחכות. בחנות פגשתי את פרנצ'סקה ובלן מקבוצת הסריגה שלי, ואחר כך הלכנו לשתות […]

כבר הרבה זמן אני חולמת על מכונת תפירה משלי. מאז אותו הקיץ לפני כמעט חמש שנים, עוד לפני שהתחלתי ללמוד, כשחזרתי לתפור בקיץ עם סבתא. אף פעם לא מצאתי את התקציב לזה, ותמיד גם דחקתי את הצורך הזה בטענה (אווילית משהו), שבכל מקרה לא יהיה לי זמן לעניין הזה. אבל כמו כל צורך עמוק שכזה, […]