סופסוף קיבלתי את התוצאות של הבחינה האחרונה, ברפואת עיניים. שמונה. נהדר. עכשיו יש לי איזה שלושה ימים של חופש אמיתי, בלי לחשוב על לימודים, רק לנקות קצת את הראש לפני שנכנסים שוב להילוך גבוה, לשנה החמישית והאחרונה. זו לא הולכת להיות שנה קשה במיוחד, אבל גם לא קלה, בגלל עומס ההשלמות והעבודה המתוכננת באחת המחלקות, […]
זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.
היום הייתה הבחינה בנוירואנטומיה קלינית. מאוד חששתי ממנה, ורק בגלל שאני קצת פרנואידית. כולם אמרו שהבחינה קלה, אבל אני פשוט לא מסתדרת עם כל הבלגן של מה הולך איפה – זה כמו חיווט ממש לא הגיוני שצריך לזכור בעל-פה, ואחר-כך לנסות להסיק מסקנות. חלק מההיסטריה שלי נובעת מהקושי שלי לחפף דברים. את החומר אנחנו לומדים […]
יש כל כך הרבה דברים לסדר ולשנות וגם ללמוד בדרך שפשוט אני הולכת לאיבוד. כל זה לא דבר כל כך רע בפני עצמו, אלא רק כשלוקחים בחשבון את העובדה שבמקום לשחק בצעצועים החדשים שלי אני צריכה בעצם לשבת וללמוד נוירואנטומיה קלינית ואיך יודעים איפה יש פגיעה עצבית בהתאם לבדיקה הנוירולוגית של החיה. נו, טוב. שעה […]
אתמול ישבתי עם ר', שהיה שכן שלנו כשהזוגי ואני גרנו בקיבוץ אי שם לפני 5 שנים. פגשתי אותו בסופ"ש שעבר, כשנסעתי לקיבוץ לרגל חג המשק. בשניות הראשונות הוא לא ממש זיהה אותי, כי השיער שלי ארך (מאוד מאוד) וגם עברו מאז הפעם האחרונה שנפגשנו לפחות שלוש שנים. ישבנו פה ליד הבית, מרחק הליכה, ודיברנו כמעט […]
זה הפוסט הראשון פה בבית החדש שלי. אני יושבת ומסדרת אותו עכשיו, באחת וחצי לפנות בוקר, למרות שהשכל הישר וגם הגוף אומרים שאני צריכה בעצם להיות עכשיו במיטה, מכורבלת עם החתול, ולא מול מסך המחשב, מקלידה. אבל לעזאזל עם השכל הישר ועם ההגיון, יש דברים שצריך לעשות, ותמיד כיף לשחק עם צעצוע חדש. אז פה […]
קודם כל, התנצלות. הרבה זמן לא כתבתי, אם בגלל חוסר זמן ואם בגלל עייפות טוטאלית. היו דברים לספר, ואפילו חשבתי על כמה פוסטים אפשריים. ועוד יש לי כמה חובות מקודם, על דברים שהבטחתי לכתוב, אבל אני לא שוכחת ובקרוב יפורסם, מבטיחה. יום אחד את קמה בבוקר, ומגלה להפתעתך שארבעה שבועות מחייך חלפו ביעף, וכבר נגמר […]
הרגע נכנסתי הביתה, ואני מתיישבת לכתוב רק כדי לנסות לזכור קצת מכל מה שעובר עליי במשך 12 שעות כל כך אינטנסיביות. אפילו עכשיו כשאני מנסה להיזכר אני מתקשה קצת. אתמול לא כתבתי בגלל העייפות, וגם בגלל שאני תוהה לגבי האתיקה בכתיבה מסוג זה. אני חושבת על מה היו מרגישים הבעלים, אם במקרה יקראו את מה […]
זהו. המזוודות כבר ארוזות, ואו-טו-טו נצא לשדה. הטיסה יוצאת בחצות, ותנחת בארץ הקודש בסביבות חמש בבוקר. אני משאירה את הזוגי בודד וגלמוד בששת השבועות הקרובים, כך שהקדשתי לו את מלוא הזמן ולא יצא לי לספר על הטירוף פרה-טיסה, ארגונים, הרהורים ושאר ירקות. ביום ראשון אני מתחילה ארבעה שבועות פרקטיקה בבית דגן, אבל אין לי מושג […]
איכשהו תמיד אחרי שאני חושבת על משהו, אני מוצאת אותו הרבה יותר בסביבתי. אולי זה דומה קצת ל-"אל תחשוב על פיל לבן". בכל מקרה, אחרי שציינתי אתמול שהקרוקס הולכים ותופסים תאוצה בספרד, נתקלתי היום בבוקר בכתבה הזו ממדור האופנה של העיתון של יום שבת (בנייר, חיפשתי אותה אח"כ באתר). Las chanclas multicolores que sedujeron a […]