גם אני המרתי לסריגה קונטיננטלית. אתם בטח חושבים, אינג? זו טכניקה אחרת לסריגה, בה מחזיקים את החוט ביד שמאל ולא בימין. יש פחות תנועה בשתי הידיים, פחות כאבי גב, יותר קל לעבוד במסרגות העגולות או ה-DPN וגם עובדים יותר מהר. מה עוד אפשר לבקש?

לקח לי איזה שעתיים לתפוס את הרעיון, ואיזה 60 שורות של נסיונות, אבל עכשיו הטכניקה הזו כבר מרגישה לי יותר טבעית, ולא חסרה לי השיטה שבה עבדתי משך שנים.

את הטכניקה למדתי בעזרת הוידאו הזה, שלדעתי יותר מוצלח מאשר ההסברים ב-KnittingHelp, למרות שגם הם מעולים.

למרות שיש לי בלי סוף דברים להספיק לעשות, את יום ראשון העברנו סתם ככה בכיף. החלטתי לסחוב את הזוגי ל-DrapArt שאורגן ב-CCCB. לא ממש הצלחנו למצוא את כל הפעילויות שפורטו באתר, אבל היה נחמד בכל זאת.

מצאנו ברחבה של המוזיאון ערימה של צמיגים שהוסבו לכורסאות נמוכות, פסל (?) וגם סטנסיל להדפסה על חולצות ומכנסיים.

המשכנו לכיוון הרחבה של ה-MACBA, שם ראינו תערוכה של דלתות. מה המשמעות? אין לי מושג. אבל היה ממש יפה.

משם המשכנו בחיפוש אחרי מזון. בניתי על בית קפה נחמד שיושב ליד ה-Masana, אחד מבתי הספר לעיצוב היותר נחשבים בבארסה. המקום היה סגור, אבל מצאנו ליד תערוכת בוגרים של המסאנה עצמה, שהיתה ממש נחמדה.

אני הכי אהבתי את העבודה בקרושה.

משם המשכנו בחיפוש אחרי משהו אכיל. בסוף מצאנו מקום נחמד ברמבלה דה רבאל (Rambla del Raval) שמתמחה במטבח שוק (Cocina de mercado), כלומר מבשלים מה שטרי ובעונה. המנות היו ענקיות, והאוכל נהדר. אבל הכי מוצלח היה הציור הענק של צמד חתולים אפורים, שנראה כאילו יאסר החצול הפרטי דיגמן עבורו.

הסוודר של ג'וניור כבר הגיע ליעדו אי שם בצפון הרחוק, כך שכבר אפשר לפרסם תמונות שלו 🙂

הזוגי אוהב להפתיע אותי. והוא עושה את זה טוב.

זה זמן מה אנחנו מדברים על רכישת מחשב חדש. הנייד שלי כבר מזדקן ומתקשה לעמוד בעומס. הזוגי גם מתכנן לעבור לעבוד יותר ויותר מהבית, וזקוק למחשב אמין וחזק יותר מהזקן שלי. דיברנו על לקנות את המחשב לקראת סוף החודש או תחילת החודש הבא, כדי שאספיק לסדר את המחשב ולהשמיש אותו, וגם כדי שנוכל להתקין עוד לפני תקופת המבחנים שלי את שני המחשבים לתפקוד ברשת, כדי שהזוגי יוכל לעבוד מהבית ואני עדיין אוכל לעבוד לפי הצורך על המחשב הנייד. הזוגי רצה לדחות ככל האפשר את הקנייה, או לפחות כך הוא אמר לי.

אתמול, אחרי ארוחת הצהריים, סיכמנו שנלך לחנות המחשבים החביבה עלינו (שם נקנו שתי המדפסות, זו שיצאה לפנסיה וזו הנוכחית). הזוגי והאדון מהחנות מחליפים מבטים, והוא שאל את הזוגי אם אני יודעת, וכמובן שלא היה לי מושג. מסתבר שיומיים קודם, כשהזוגי אסף טונר למדפסת מהחנות, הוא הזמין את המחשב בלי לספר לי. חתיכת הפתעה.

כדי להשלים את ההתקנה עוד בסופ"ש מיהרנו לחפש מוניטור בשביל הצעצוע החדש, ובחרנו מוניטור 19 אינטש של LG. ומשם רצתי לשיעור גרמנית. איזה לחץ.

היום ניקינו קצת את חדר העבודה, סילקנו את אסופת הכבלים והכשרנו את השטח למחשב החדש. אני חייבת לציין שסילוק המוניטור הישן (שפורפרת, ענקי כזה) פתאום מפנה כל כך הרבה מקום על השולחן. אפילו יש מקום לנייד למרות כל הדברים החדשים, והמדפסת שעדיין נחה אחר כבוד על השולחן.

אז אחרי כל החיבורים וההתלהבות רציתי להתחיל להתקין את כל הדברים הנחוצים לעבודה שוטפת לפי הרגלינו הקודמים, אבל החלטתי שזה יחכה. קודם כל, אני לא מצליחה לחבר את המחשב למודם באמצעות כבל רשת. הוא מוכן לראות את המודם רק כשהוא מחובר ב-USB. והבעיה היותר חמורה, ה-XP שהותקן על המחשב הוא בספרדית (ואתם כבר יודעים כמה אני אוהבת ממשקים בספרדית). אבל זו לא הבעיה הרצינית. מסתבר שכדי להחליף שפה, צריך לקנות עותק נוסף של ווינדוס, מה שיכול לגרום לנו להתחיל לחבב את הטקסטים הארוכים בספרדית (כי זו ממש לא שפה טכנית מוצלחת). הבעיה הקריטית היא שהממשק הספרדי הוא כל כך אנטישמי שהוא אפילו לא מאפשר להתקין עברית כשפה נוספת, כלומר אי אפשר אפילו לכתוב בעברית. אווווווווווף.

נראה לי שאחכה בינתיים לפני הטיונינג של המחשב, כי אולי צריך יהיה להתקין מחדש את הווינדוס ושאר זוועות.

תארו לכם את הסיטואציה הבאה. אתם נכנסים לחדר קטן, ועל השולחנות השחורים אתם מוצאים מיני כבלים ורצועות קשירה, ווים, קרסים, מחטים ענקיות וגם כמה מכשירי עינויים ענקיים, שקשה לכם לדמיין מה חשב המוח החולני שעיצב אותם. ליד הדלת עומד גם מין מתקן מוזר שיושב בו תיש מת. נשמע לקוח מסרט אימה על כת השטן?

עכשיו דמיינו את החדר הזה בקומה השנייה של הפקולטה הווטרינריה, והכל יראה אחרת.

נושא הפרקטיקה של היום – מכשירי מיילדות בחיות גדולות. כי אין מה לעשות, כדי למשוך עגל ששוקל חמישים קילו (בלי שלייה) צריך להפעיל הרבה כוח. אם אתה צריך לעשות את זה לבד, אתה יכול להשתמש בג'ק מיוחד. באמת. זה היה אחד מהמכשירים הגדולים והאימתניים. חוצמזה צריך איכשהו לקבע את הסייח או את העגל, ובשביל זה קיימות השלשלאות. לפעמים אתה לא מצליח לתפוס את הראש, או את האגן של הרך-שעוד-לא-נולד. מאחר והלידה מסובכת, יש לו סיכוי טוב לצאת כבר ז"ל. אז מה זה כבר משנה לתפוס אותו עם קרס אימתני בפה, בעין או בכל מקום אחר שאפשר לתקוע בו קרס? ולבסוף, אם אתה לא מצליח להוציא אותו כדרך הטבע, יש לך מכשיר אימתני שמנסר עוברים. איך קוראים לו? פטוטום. מנסר-עוברים. מפחיד. והמחטים הענקיות? כדי לתפור את שפתי הפות של הפרה, אם היא סובלת מצניחת רחם.

אבל בסך הכל הייתה אחלה פרקטיקה, רק בגלל המרצה. אשה מדהימה. נכה בכסא גלגלים לאחר תאונת עבודה שלא מוותרת על שום דבר בגלל הנכות, גם לא על השחייה בברכה. וחוצמזה אני מחבבת את ההשקפות שלה בנושא רפואה הוליסטית.

המשוגעת ואני צלמנו כמה ממכשירי העינויים האלה (אפילו המרצים מתייחסים אליהם בשמות כאלה, אז למה שאני "אכבס" אותם?). כשהיא תעביר לי אותן, תזכו להציץ באוסף האפל.

אחד הסרטונים הכי חמודים ומרשימים כאחת, על מערכת יחסים נדירה בין חתול ועורב. תהנו.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=1JiJzqXxgxo]

דרך CuteOverload.

אמנם לא עדכנתי אותו מאז יולי (בערך) אבל זו לא סיבה לא לחזור אליו. עכשיו כשאני מתחילה לאט לאט לבנות יחסים עם אנשים מחוץ לאוניבסיטה, שבנוסף גם מתקשרים הרבה באמצעות בלוגים, נראה לי שחשוב לחזור אל הבלוג הנטוש, לתחזק אותו ולהשמיש אותו מחדש. הבלוג הספרדי מתארח גם הוא בשרת של בוקרטוב (תודה רבה, שוב!) וכבר פעיל לחלוטין. לא מאוד מעודכן, אבל פעיל 🙂 .

הדבר היחיד שעוד לא הצלחתי לפתור הוא סוגיית הממשק. אני לא אוהבת ממשקים שאינם באנגלית. בבלוג הזה התחלתי עם ההתקנה בעברית ואני ממשיכה איתה מטעמי נוחות. אבל אני מאוד לא אוהבת ממשק בספרדית. זו כזו שפה מסורבלת בכל מה שקשור לעניינים טכניים. אז מה שרציתי ליצור – בלוג שהתצוגה שלו לגמרי בספרדית, כלומר מה שהקורא רואה, אבל הממשק הפנימי באנגלית, כלומר אני רואה אנגלית, ולכן הרבה יותר שלווה. מישהו יכול לעזור? ניסיתי לשחק עם הגדרות השפה, קבצי ה-PO וה-MO אבל לא הצלחתי להגיע לתוצאה שמניבה ממשק משתמש אנגלי וממשק גולש ספרדי.

הזוגי הפתיע אותי במתנה לשנה החדשה, יומן מולסקין אדום קטן. הוא מכיר את החיבה שלי ליומנים האלה, ואת החיבה היותר משמעותית אפילו לצבע האדום. כמה שהוא חמוד.

לפני מספר שבועות נערכו הבחירות לחונטה של הפקולטה. אין לי מושג מה התרגום של זה לספרדית, אבל אני מעריכה שהמונח העברי הוא מועצה, דירקטוריון או ועד. זהו פורום שכולל נציגים מכל המחלקות של הפקולטה, סגל לא אקדמי וסטודנטים. אחרי שדיברתי עם כמה מרצים לגבי הנושא, החלטתי להציג את מועמדותי בבחירות הללו. כשאני אומרת "להציג מועמדות" אני מנפחת את העניין הרבה מעבר למה שהוא, מכיוון שאף פעם לא מצליחים למצוא 18 איש שבאמת מעוניינים להיות נציגי הסטודנטים בחונטה. אז ממלאים את רשימת המועמדים בחברים, שעושים לך בעצם טובה שהם מציגים מועמדות. אני הייתי אחד מהשלושה שבאמת רוצים להשתתף בעניין.

הישיבה התחילה בתשע וחצי, רבע שעה אחרי השעה המיועדת (הפתעה). חתמנו על הניירות, אין לי מושג למה (השבעה? נוכחות?). הדיקן התחיל בעדכונים על מה היה קודם, ומה הוחלט. התפוד הלוהט של הישיבה הייתה ההודעה שהוציאה אוניברסיטת ליידה (Lleida) שבמערב קטלוניה, בה היא מודיעה שהאוניבסיטה תציע החל משנת הלימודים הבאה תוכנית לימודי מדעי בעלי חיים (Animal science and health) , משכה 4 שנים, כאשר לסטודנטים שמסיימים את התואר תהייה זכאות להמשיך ישירות לשנה רביעית וחמישית של לימודי וטרינריה אצלנו בפקולטה. כמובן שההחלטה הזו היא 100% פוליטית (ספרד בשנת בחירות) והפוליטיקאים מנסים לרצות את תושבי ליידה. הבקשה הראשונית הייתה להקים שם פקולטה לוטרינריה. מה שלא ברור זה למה בדיוק תושבי ליידה רוצים פקולטה לווטרינריה, כאשר בקטלוניה, בספרד ובאירופה יש עודף וטרינרים?

כל המרצים (כמעט) דיברו על כמה זה לא בסדר, כמה זה יפגע ברמת ההוראה, כמה זה חוקי (למה תואר של ליידה כן, ושל האוניבסיטה בקנריים לא?) . גם אנחנו הערנו שבסופו של דבר זה יפגע בנו, בין אם במספר הסטודנטים שיוכלו ללמוד, או מבחינת העבודה לאחר סיום הלימודים. מטריד, אבל באמת מחוץ להשפעתי. אני אפילו לא מצביעה בבחירות. היה משעשע לראות את כל הפרופסורים המלומדים חוזרים אחד על דברי השני, כאילו שזה מה שיעשה את ההבדל. נו, גם משהו.

מעבר לזה, א' ואני רשמנו לעצמנו הישג ראשון בפורום הזה: להכניס סטודנט לוועדה שמתכננת את תוכנית הלימודים העתידית. בישיבה הקודמת (שהייתה טרם הבחירות ולכן לא יכולתי להשתתף) הוחלט הרכב הוועדה, ועל אף בקשתו של מ' (מנהל המחלקה בה אני "עובדת"), לא הוכנסו סטודנטים (לא הגיעו סטודנטים לישיבה, ולכן הוא נענה: "איזה סטודנטים אתה רוצה להכניס לוועדה?"). הבקשה התקבלה ללא התנגדות, עם ההסתייגות שנציג הסטודנטים חייב להיות מהשנתיים האחרונות, ולכן אני זוכה גם בתפקיד הזה. הולכת להיות לי שנה עמוסה…

וזהו. בינתיים. סיימתי (סופסוף) את הסוודר לג'וניור של פורד, והוא כבר בדרך. כמובן שעם הדואר הספרדי (חיכיתי יותר מחצי שעה בשביל לשלוח את החבילה), וכל ימי החופש ייקח לו קצת זמן להגיע, אבל נראה לי שההמתנה שווה. מבטיחה פוסט מפורט עם תמונות ואפילו הסברים לגבי הדוגמה של הסריגה (בקשו ממני להכין בשביל הקבוצה של BCNKnits).

כמובטח לפני זמן רב מדי, תמונות מהחווה של הפקולטה שלי. התמונות צולמו זמן קצר לאחר הבקשה, אך התעכבתי עם הפרסום. מה לעשות, הזמן הוא משאב מוגבל.

האיכות של חלק מהתמונות אינה מדהימה, בעיקר כי גדיים אינם נוהגים לשתף פעולה עם צלמים ולעמוד בשקט יותר ממחצית השנייה. את הפרות והעגלים לא צילמתי, כי הם מוחזקים בתנאים מחפירים שאני קצת מתביישת להראות בפומבי. לא ככה צריכה להיראות חווה אוניברסיטאית של פקולטה לווטרינריה.

החמורים שתראו למטה משתייכים לגזע הקטלאני. הם חמורים מגודלים עם פרווה די ארוכה. חמודים מאוד. די נעלמים, כי יש בעיה להרביע אותם. המחלקות לרבייה ולגנטיקה של הפקולטה מנסות לבנות תוכנית הרבעה כדי שהגזע לא ייעלם.

נו, מה אתם אומרים? מתי שתרצו אתם מוזמנים לביקור אמיתי (בתיאום מראש, כמובן 🙂 )