היום הייתי בקבלת מקרים, ואיכשהו כל המקרים שקיבלנו (כמעט) היו של חתולים. קיבלנו רק כלב אחד, וגם המקרה הזה היה של כלבה עם בעיות עיניים, כך שבכל מקרה היא הייתה מקרה אטיפי.
החתול הראשון שקיבלנו הוא גם החתול הכי מקסים שיצא לי לפגוש בכל הקריירה הקלינית הקצרה שלי, אבל לפי ההתלהבות של כל האנשים שעזרו לנו לטפל בו, זו לא התרשמות שגויה. חתול בן 7 חודשים, יפיוף אמיתי אפור-קרמי מפוספס, עם האופי הכי רגוע בחתול. מתי שרק יכולתי החזקתי אותו על הידיים, ונראה שהוא נהנה מהיחס, כי בהתחלה הוא רעד, ואחרי זמן מה הוא נרגע, ואפילו התחיל לגרגר.
אז החתול הזה הגיע לבית החולים עם הפניה מהווטרינר שלו, אחרי 5 ימים עם הקאות (מאז יום רביעי). אתמול הוא קיבל טיפול בשמן פרפין ומאז הוא לא הקיא, אבל גם לא אכל. עשינו לו צילומי רנטגן בהם ראינו "משהו" שיושב בקיבה, שיכול להיות כדור שיער. אז עשינו לו אנדוסקופיה, אבל לא ראינו שום דבר. עכשיו הוא מטופל באנטיביוטיקה והתחלנו לתת לו אוכל ונערוך מעקבי הקאות, בתקווה לראות שהוא מפסיק להקיא. הבובי הזה כל כך מתוק שכולם רוצים שיחזור הביתה בריא ושלם (גם אלה שהיו רוצים לקחת אותו הביתה איתם).
אחרי שהכנסנו את החבוב לאישפוז, קיבלנו עוד חתולה להחלפת חבישה בעקבות שבר. החתולה, בת חצי שנה, נפלה מקומה שניה ושברה את הטיביה (רגל אחורית). היינו צריכים להכניס לה קטטר דם, וזה היה פרויקט. חתולה ששוקלת כולה 2.8 קילו עם כוח שצריך שני אנשים לרסן. היא אפילו נשכה אותי דרך השמיכה בה כיסינו אותה. רק אחרי זריקה של רומפון הצלחנו להכניס לה קטטר, וגם זה עם מידה רבה של מאבק. מזל שאת החבישה החלפנו לה תחת טשטוש עמוק עם פרופופול.
ועוד חתול אחד. אסופי בן 3-4 חודשים, ננשך על ידי כלבים. אגן ופמור (רגל אחורית) שבורים. רק גילחנו אותו ונתנו לו נוזלים, אנטיביוטיקה ותרופות לשיכוך כאבים. אנחנו מקווים שמישהו במחלקה הכירורגית ירצה לנתח אותו מחר, כי אם הוא לא ינותח השבר יתחיל להתאחות בצורה לא נכונה, והחתול תמיד יצלע.
וזהו להיום. מספיק, לא?
לילה טוב,
CrazyVet
תגיות: בית דגן, חמוד, חתולים
27 יולי, 2007, 22:02
לגבי החתולה שצריך 2 אנשים בשביל לרסן – זה מזכיר לי את הסיפורים של חברה טובה שלי על החתול הג'ינג'י שלהם: כל ביקור אצל הווטרינר דורש עבודה משותפת של ארבעה אנשים שיחזיקו אותו, כי הוא פשוט חיה רעה… הם כדורי פרווה חמודים רק עד שלב מסוים 😉
27 יולי, 2007, 22:08
יום או יומיים אחרי זה היה לנו חתול שהיה צורך ב-4 אנשים לריסון, ועוד אחד שיכניס קתתר דם. אבל הוא היה חתול בית-חוץ, וההיא הייתה גורה בת 6 חודשים כולה, ואף פעם לא יצאה מהבית. גם ההבדל בינה לבין המותק שישב לי בידיים ברנטגן וגרגר היה מאוד בולט.
אכן, הם כדורי פרווה חמדמדים אבל קילרים בפוטנציה.
24 אוגוסט, 2007, 14:42
אצל זורה שלי (2.6 ק"ג נכון ליום רביעי. היא עלתה 100 גרם!), הוטרינר מתלוצץ שיש יחס הפוך בין איך שהיא מרגישה לבין כמה שצריך לרסן אותה- ככל שהיא מרגישה יותר טוב, ככה יותר קשה לטפל בה.
היה צורך בשני אנשים לרסן אותה בשביל לקחת דם (ויש לה לחץ דם קצת נמוך, אז זה לוקח זמן), והיא כולה עצמות ופרווה.
מזל שמרתה (החתולה השנייה) בריאה- היא מתחרפנת לגמרי כשהיא אצל הוטרינר בבדיקה השנתית, וצריך 3 אנשים בשביל לרסן אותה מספיק בשביל לתת חיסון (היא שוקלת כ-6 ק"ג). היא הצליחה להשתחרר פעם אחת, והיה צריך להוריד אותה מארון גבוה ליד התקרה…
24 אוגוסט, 2007, 14:44
אם כי זורה מפתיעה אותי- בוטרינר צריך לרסן אותה שני אנשים בשביל להחליף תחבושת בצוואר (היכן שמוכנס ה-e-tube) או לקחת דם, אבל בבית אני בקושי צריכה לרסן אותה בשביל להאכיל, לתת תרופות או לתת את העירוי התת-עורי.
אני עוטפת אותה (בצורה לא הדוקה) עם מגבת ומניחה על הברכיים שלי לטיפול- היא מוחה עד הרגע שהנוזל (עירוי/אוכל בצינור) מתחיל לזרום לתוכה, אז היא נרגעת ומתרפה.
25 אוגוסט, 2007, 18:12
כך זה בדרך כלל – חתולים לא ממש מחבבים וטרינרים. מזל שזה לא הדדי…
שמחה לשמוע שלפחות לך קל לטפל בה, חתול סיעודי שבנוסף מסרב לקבל טיפול הוא חתול שלא יאריך ימים. אולי היא יודעת מה עושה לה טוב, בסופו של דבר.
שמחה לשמוע שיש שיפור, עלייה במשקל זה סימן טוב.
26 אוגוסט, 2007, 21:06
הנה תמונה שמראה למה היא עולה במשקל 😛 :
http://picasaweb.google.com/shosh.forbes/ZoraIsSick/photo#5103056598265304514
אפשר לראות כאן שבסה"כ היא די רגועה (למרות שהיא לא בדיוק מאושרת מהסיטואציה)