עוד כשהתחלתי ללמוד, ידעתי שתמישהו היום הזה יגיע. הביקור בהלתי נמנמע בבית מטבחיים. ידעתי שזה הולך להיות קשה, אבל לא ידעתי עד כמה. היום ביקרתי לראשונה בבית מטבחיים של חזירים, קרוב לוויק, בירת עיבוד החזיר של קטלוניה. הם כל כך חזקים בזה שבנו איזור תעשייה שלם סביב קבוצה של בתי מטבחיים, בעיקר של חזירים.
לא אכביר מילים, את התיאורים הפלסטיים אני שומרת לפוסט מאוחד של הביקור הנ"ל והביקור הכפול (שני בקרים) שעוד מחכה לי, בעוד שבועיים בדיוק. רק אספר לכם שזו הייתה החוויה הגרועה ביותר בחיים שלי, שמעולם לא הרגשתי כל כך להיות בן-אנוש, שהתביישתי בהתנהגות הנצלנים והאכזרית הזו. מאחר שלחזור לצמחונות מלאה זו לא אופציה בספרד (יש פה רק סוג אחד של גבינה רזה, וגם הוא עם 7% שומן!( החלטתי שאת הבשר נתחיל לקנות בחנויות טבע, שאני לא מוכנה להשתתף כלכלית באכזריות כזו.
בינתיים, אני הולכת לשטוף מעליי את ניחוח המוות. אתם יכולים להנות מהסרטון הנ"ל, ההיתוך הקר מעולם לא קלע כל כך להלך רוחי ברגע נתון כלשהו 🙂
תגיות: אתיקה, בית מטבחיים, בתוך עצמי, חזירים, חיות, פרקטיקה
27 פברואר, 2008, 22:54
איק! 😯
אין הקפדה על שחיטה הומנית או משהו כזה?.. חשבתי שהשחיטה היהודית דווקא נחשבת לאכזרית יחסית ליתר…
27 פברואר, 2008, 22:56
זו נחשבת שחיטה הומנית. אפרט יותר בפוסט מאוחד לביקור הזה ושניים שעוד נשארו, זה דורש קצת יותר הכנה וריכוז… שאין לי עכשיו.
1 מרץ, 2008, 22:53
רק סוג אחד של גבינה רזה 🙂 בכלל למרות, שאין קושי להיות צמחוני בארץ, זה די מעצבן (אבל מתרגלים) שבמרבית המסעדות, המנה הצימחונית היחידה היא שוב – פסטה….
התעשיה הזו בכלל נוראית, בכל מקום…
2 מרץ, 2008, 21:26
הויי הזוועה. 🙁
2 יולי, 2009, 15:18
[…] בבית המטבחיים לחזירים תיארתי באופן שטחי למדיי בפוסט הנ"ל, בעיקר בגלל שאת הדעות המעמיקות יותר רציתי לשמור לפוסט […]