טוב, לא באמת, רק חלקית, וגם זה אולי. פשוט הכותרת "שבעה דברים שלא ידעתם עליי" נשמעת בנאלית. אז תוייגתי על ידי יוחאי ועכשיו אני צריכה לחשוב על שבעה פרטי מידע, רצוי עסיסיים, שאתם לא יודעים עליי.

#1 את הקעקוע הראשון שלי עשיתי לפני הצבא. לא הייתי צריכה לבחור עיצוב מהמחברות האיומות בסטודיו, כי הגעתי עם הסקיצה על חתיכת נייר מקומטת – טביעת הרגל של החצולה האהובה שלי, שתחייה, הזקנה. איכשהו, למרות המרחק, היא תמיד איתי. בנוסף, לא תזכו לראות את הקעקוע אלא אם תבקשו יפה, או במקרה תראו אותי בים. הוא במקום דיסקרטי למדי.

#2 בצעירותי התנסתי בנגינה על פסנתר ותופים, ומספר שנים בחליל צד. החליל היה הכלי החביב עליי מהשלושה, הוא עדיין בחזקתי אולם זה שנים לא נגעתי בו מאחר ושכחתי את כל שידעתי, לא הרבה באופן כללי. שיעורי נגינה הם חלק מהתכנון שלי לעתיד, כשמצבי הכלכלי יתבהר קמעה.

#3 הדיסק שיושב דרך קבע במערכת בחדר השינה הוא Wish you were here. אני חושבת שלא הקשבתי לאף דיסק אחר במערכת הזו, למעט אולי דיסקים של מאריה בתאניה, זמרת ברזילאית עם קול קטיפה מלטף.

#4 מעולם לא ראיתי אף לא אחד מסרטי מלחמת הכוכבים. פעם, מחוסר עניין. היום, כחלק מאידיאולוגיית אנטי פרטית שלי.

#5 תקופה ארוכה מנעוריי הסרט "האחים בלוז" היה האהוב עליי ביותר, שעודד אותי ברגעי הדאון שלי. אני חושבת שראיתי אותו אולי 300 פעם.

#6 מידת הנעליים שלי קטנה דיה כדי לקנות נעלי התעמלות במחלקת ילדים. לפעמים אין לי ברירה, כי במודלים מסוימים, המידה הקטנה ביותר גדולה לי.

#7 גילחתי את שער ראשי (עם סכין, והכל) פעמיים. פעם אחת לצרכי בדיקה, ופעם שנייה, לכבוד טקס סיום הלימודים בתיכון. המבט ההמום על פני המנהל וראש העירייה היו שווים את החתכים בגילוח ואת הקרקפת השרופה יומיים אחר כך. כנראה שהגיל משפיע עליי, אבל נראה לי שלא אחזור (בקרוב) על המעשה הנ"ל, למרות שהתספורת הזו הייתה נוחה למדי, וגם מחמיאה מאוד ברגע שגדל חצי ס"מ שיער (לפני כן, אנשים שאלו איזה סרטן היה לי).

אז זהו, עכשיו אתם יודעים עליי קצת יותר, שטויות אזוטריות ולא רלוונטיות במיוחד. במעמד זה אני מעבירה את שרביט ההתערטלות (המטפורית) לאפיסקה, דובי, פורד, אתון עיוורת, שחר, לימור ו-BoR|S. תהנו!