קצת תמונות מהשוק ליד כנסיית יאקוב הקדוש בימי שבת בבוקר:
הירקות והפירות פה מאוד יקרים, עם יוצא דופן אחד – הפירות האדומים. תענוג.
ולעדכון הרכבות קצר. המדפים גם הם מורכבים. עכשיו אני רק צריכה להחליט איפה למקם אותם. בניגוד לארונות, זו היתה מערכה קשה שלפרקים חישבתי להיכנע (זמנית, כמובן) אבל מידה לא מבוטלת של בעיטות וקללות הביאו לניצחון על כוחות האופל בדמותם של חתיכות עץ סרבניות. לסיום היום, כאילו לא התשתי את עצמי די במאבקי מול המדפים, פצחתי בכמה סיבובים של היאבקות עם קרטונים, במטרה להגיע לסלון קצת יותר מסודר ובר ניקוי (מחר יום ראשון, כלומר יום הנקיון, ואי אפשר לנקות אם יש ערימה של קרטונים באמצע החדר). חמושה בגליל ניילון נצמד (כי אין לי מסקינגטייפ או משהו בסגנון) ובהרבה נחישות, עמדתי במשימה בהצלחה סבירה. עכשיו כוך האחסון מלא בקרטונים ומחכה ליום האיסוף הקרוב, מתישהו לקראת סוף החודש הבא. הזכרתי כבר שאני שונאת את מדיניות המחזור המקומית? מה עובר לאנשים בראש כשהם מתחכננים איסוף נייר וקרטון אחת לחודש?
תגיות: דירה, התחלות, חמשת החושים, טובינגן, לבד, צילום, שוק
16 אוקטובר, 2009, 20:17
טוב שיש מיחזור, אבל הם לא מציבים פחים או מיכלים לאיסוף ברחוב? את חייבת להחזיק את זה בתוך הבית בינתיים?… 🙁
השוק יפהפה, אגב.
16 אוקטובר, 2009, 20:26
מאז כבר זרקתי את הקרטונים (רובם, לפחות, חלק הסתתרו ועודם בדירה), וכן, הייתי צריכה לשמור אותם למעלה מחודש. מזל שיש לי כוך קטן לאחסון שטויות.
16 אוקטובר, 2009, 20:41
יו כמה קרטונים – ואני אוספת אותם כמו משוגעת מפחים ברחובות.
תכיני רהיטים מקרטון!!! זה זול ומגניב לאללה רק לוקח המון זמן.
וחוצמזה – אחלה בלוג. קראתי אותו מהתחלה עד הסוף זה הרגיש לי קצת כמו ספר. די מדהים שאת מסוגלת לעשות את זה ככה לבד – תחזיקי מעמד זה בטוח ישתלם בסוף, מסוג החוויות שמעצבות אישיות.
16 אוקטובר, 2009, 21:03
מאוחר מדי, כל הקרטונים כבר הלכו בדרך כל מחזור. בכל מקרה הם לא היו ברי שימוש, מאחר ואיקאה מתכננים אריזות שלא מאוד קל לפתוח. איכשהו הקרטון תמיד נקרע בסוף.
ברוכה הבאה. אני שמחה שאת נהנית (ושתמשיכי להנות 🙂 ), ומקווה שאת צודקת.