באיחור של שבוע*, אני מתיישבת לכתוב את הביקורת הנרגנת שלי על מסעדת טאפאס-אחד-העם. למרות העוינות הבסיסית שלי**, נכנעתי ללחצי הזוגי, שנכנע ללחצי בן-דודו וזוגתו שנורא רצו ללכת. אז הוזמן מקום, והזוגי ביקש במיוחד שאהיה עם ראש פתוח, וגם ציין לא פעם ולא פעמיים שהשף החתום על היצירה הוא לא פחות מרושפלד, אז שאתן לזה סיכויי. […]
כבר אפשר לספור את השעות לחג המולד. כבר חודשים שמרגישים פה שהוא מגיע, עם הפרסומות הבלתי נלאות למיני צעצועים אוויליים ולטורון חיחונה, שממוחזרים שנה אחרי שנה. לעומת הפרסומות הקלישאתיות האלה, שחוזרות על עצמן מאז שהגעתי לפה בערך, יש את אלה ששווה לחכות בשבילן – הפרסומות לקאווה. קאווה וחגים הולכים טוב ביחד. אין לי פרטים מדויקים, […]
יום ראשון, רגוע, טיול רגלי בבארסה עם הזוגי. פתאום תוקף הרעב, ומתחילים לחפש מקום לאכול, בברצלונטה. המקומות המוכרים מפוצצים, אז החלטנו לחפש המלצה שהזוגי קיבל מהטכנאי שבא לבצע את הבדיקה השנתית למחמם המים. עקבנו אחרי ההוראות, וראה-זה-פלא, מצאנו את המקום, ששוכן קרוב לים, בין החוף לפסאו ז'ואן דה בורבו. המקום נקרא באר סלמנקה II, כי […]
אתמול אירחנו לארוחת ערב את ג'ורדי ואנה, חברים של הזוגי דרך חבר שלו מהלימודים. כמעט אחרי שש שנים פה (שבע וקצת לזוגי) סופסוף יש לנו חברים קטלניים אותנטיים, משימה קשה לפעמים – הקטלניים מאוד סגורים (אפילו ג'ורדי ואנה מודים בזה). הארוחה הייתה מוצלחת ביותר – הרבה יין לבן משובח, קאווה נהדרת (שג'ורדי ואנה הביאו). ישבנו […]
בפקולטה שלי יש מסורת לחגוג בסוף אפריל את האנימלדה, חגיגה (בעיקר) עבור מסיימי שנה חמישית. זו חגיגה שנמשכת יום שלם ומאורגנת על ידי תלמידי שנה רביעית, והשנה, המחזור שלי מסיים, כך שזו השנה שלנו. את הבוקר התחלנו בארוחת בוקר שארגנו עבורנו ה"רביעיסטים" ואחר כך הקרינו את הסרט "שלנו", שארך שעה וחצי (!). הסרטים האלה מתארים […]
היום הייתה הפרקטיקה הראשונה בקורס טכנולוגיית חלב, והכנו חלב דל שומן, שמנת, וחמאה. את החמאה הכנו כהכנה לפרקטיקה הבאה, בה נכין גלידה. הקורס עצמו קצת צפוף וגדוש, אבל לפחות הפרקטיקה כיפית מאוד. מעבר לחוויה הנהדרת, לראות את החביצה בשלבים. כל כך יפה. שמנת מוקצפת, ואחר כך חמאה בגושישים אלמוגיים, ובסוף חמאה בגושים גדולים וריחניים, בטעם […]
במסגרת "בוחשים בקלחת" של תופינים ובצק אלים. את המרק הכתום הזה פיתחנו כשגילינו את הדלעות המיובלות שנמכרות פה. הוא פשוט מאוד, ומתבסס על טעמה העז של הדלעת. הדלעות הללו נקראות פה דלעות עור-קרפדה, כנראה בגלל המראה המיובל שלהם. אלה הדלעות הטעימות ביותר שיצא לי לטעום, אולם יש להן בעיה אחת – פחת רציני (הרבה קליפה). […]
לורל מאתגרת בלוגרים לספר על חווית קניות, ואני מנצלת את ההזמנות לספר קצת על חווית הקניות החביבה עליי, למרות שנראה לי שלא לסוג כזה של קניות היא התכוונה… העיקר הכוונה, לא? קצת אחרי שעברתי לגור פה בבארסה, גיליתי את השוק השכונתי, מרחק שלושה רחובות. בפעם הראשונה הלכתי לשם לבד, וקצת הלכתי לאיבוד בדרך חזרה, עם […]
לרגל היעדרו של הזוגי וסוף השבוע הארוך, הזמנתי את הבנות (המשוגעת, ש', כ', נ' וק' שהצטרפה יותר מאוחר) לארוחת ערב, שבדיעבד עמדה בסימן גבינות. לא היה לי חשק להתעסק עם בשר, וחומוס הוא המומחיות של הזוגי ולא ממש מתחשק לי לעמוד בצילו. אז מה היה לנו? בורקסים עם גבינה וקצח בורקסים עם גבינה וזיתים פשטידת […]
היום הייתה הבחינה האחרונה לשנה זו. רפואת עיניים, מורכב ומעיק למרות שלושת נקודות הזכות הזעומות שמזכה הקורס הזה. במיוחד כשלא ממש רוצים לעשות קליניקה. אז את הסטרס הבסיסי של טרום בחינה נניח בצד. כשאחרי רבע שעה יורד מישהו להודיע שהמרצה תאחר ב"רבע-חצי שעה, לא יותר" הלחץ ממריא שחקים. כשהיא מגיעה בשעה איחור ומגלה שחדרי הבחינה […]