אחרי לילה ללא שינה ומבחן מעצבן אחד, אני סופסוף יכולה לומר – סיימתי (בהנחה שעברתי את כל הבחינות, כמובן). אפשר לנוח קצת, לנקות את הראש… יש לי שבוע וקצת לנוח, עד תחילת הפרקטיקה, ב-7 ליולי. דה-סטרס זו תופעה מוזרה. פתאום נופל המתח, וכל הגוף עייף והמוח דורש מנוחה. כל הטרדות הקטנות שהעסיקו את המוח שלי […]
מחר הבחינה האחרונה. לא סתם האחרונה, כנראה (ובתקווה) האחרונה לתואר. הזוגי שואל אותי אם אני מתרגשת. למען האמת, אני בעיקר עצבנית. אני יודעת שלא התכוננתי מספיק טוב (מעט זמן, מעט מוח) ואני עדיין מרגישה קצת מפוספסת בגלל הבחינה הקודמת, אליה החלטתי לגשת למרות מיעוט הזמן במטרה להימנע מבחינות בספטמבר. אני מניחה שהעצבנות הזו היא תערובת […]
ביום שני, בדרך לפיזיותרפיה, ראיתי שלט אדום ענק שצעק "חיסול" על חנות הבדים החביבה עליי, בה אני קונה זה חמש שנים פלוס-מינוס. היום סופסוף מצאתי את הזמן לקפוץ לשם, רק כדי לגלות שסוגרים את החנות, שאלוהים יודע כמה זמן יושבת שם. עצבות, באמת. את כל הפריטים הכי מוצלחים שלי, תפרתי מבדים שקניתי שם, תמיד מאותו […]
בימים האחרונים אני מתהלכת בריחוף. כבר לפני כמה ימים סיימתי עם הפרקטיקות לנצח, עם מעבדת טוקסיקו האחרונה לשנת הלימודים. השבוע בקושי הלכתי ללימודים (רק פעם אחת, כי גם ככה לא היו הרבה שיעורים, והייתה לי בחינה ללמוד אליה), ואני מרגישה את הסוף מתקרב. כבר הזמנתי תור למספרה, לטקס התשליך המסורתי של סיום עונת בחינות, כך […]
פלומה שלי איננה עוד. קפצה לה קפיצת ראש על המדרגות אתמול, ושברה את המפרקת. יותר מחמש שנים היינו יחד, והיא ליוותה אותי בכל השיעורים (כמעט, לפעמים היא נשארה בבית), מעבדות ושאר מטלות , עוד טרם תחילת הלימודים באוניברסיטה. פעם אחת, בשנה הראשונה או השנייה, היא עשתה איזה קונץ דומה, ואישפזתי אותה. היא חזרה כמו חדשה […]
בפקולטה שלי יש מסורת לחגוג בסוף אפריל את האנימלדה, חגיגה (בעיקר) עבור מסיימי שנה חמישית. זו חגיגה שנמשכת יום שלם ומאורגנת על ידי תלמידי שנה רביעית, והשנה, המחזור שלי מסיים, כך שזו השנה שלנו. את הבוקר התחלנו בארוחת בוקר שארגנו עבורנו ה"רביעיסטים" ואחר כך הקרינו את הסרט "שלנו", שארך שעה וחצי (!). הסרטים האלה מתארים […]
כשעוד גרתי אצל ההורים, לינדה* חתולתי האהובה נפצעה בראשה מנשיכה, כנראה. הוטרינר פסק שבוע בבית, עם פעמון, כדי שהפצע יבריא מעצמו, מאחר והוא לא היה מספיק נקי לתפרים. לחתולה כמו לינדה לא לצאת מהבית שבוע זו פשוט כליאה אכזרית, כי היא רגילה ואוהבת לצאת ולתור את השכונה, לרחרח וגם להיאבק עם שאר חתולי השכונה על […]
אזהרה: פוסט זה אינו מיועד לחלשי אופי ולב, ילדים, נשים בהריון, צמחונים אדוקים או סתם אוהבי חיות. הוא מלא בחוויות לא נעימות שעברו עליי לאחרונה במסגרת הלימודים, ושרציתי לחלוק. כל התיאורים מתייחסים לביקורים במקומות הספציפיים הנכללים בתוכנית הלימודים, וכל האינפורמציה רלוונטית אך ורק לשיטת הפעולה של מקומות אלה. הצמחונים שבינכם ימצאו במידע הזה חיזוק לאמונתם, […]
היום לפני שנה בדיוק, אולי בשעה מעט יותר מאוחרת, התחלתי לכתוב. בלוגלי ארחו אותי יפה מאוד, אולם אחרי מספר חודשים החלטתי לצאת לעצמאות, בעידודו של טל מבוקרטוב (אצלהם האתר מתארח). ועכשיו, 118 פוסטים ו336 תגובות יותר מאוחר, אני יושבת ומהרהרת בשנה שחלפה. בדיוק כמו לפני שנה, אני חושבת על הפרקטיקה של אתמול ועל האופן בה […]
עוד כשהתחלתי ללמוד, ידעתי שתמישהו היום הזה יגיע. הביקור בהלתי נמנמע בבית מטבחיים. ידעתי שזה הולך להיות קשה, אבל לא ידעתי עד כמה. היום ביקרתי לראשונה בבית מטבחיים של חזירים, קרוב לוויק, בירת עיבוד החזיר של קטלוניה. הם כל כך חזקים בזה שבנו איזור תעשייה שלם סביב קבוצה של בתי מטבחיים, בעיקר של חזירים. לא […]