ערב בנות

לרגל היעדרו של הזוגי וסוף השבוע הארוך, הזמנתי את הבנות (המשוגעת, ש', כ', נ' וק' שהצטרפה יותר מאוחר) לארוחת ערב, שבדיעבד עמדה בסימן גבינות. לא היה לי חשק להתעסק עם בשר, וחומוס הוא המומחיות של הזוגי ולא ממש מתחשק לי לעמוד בצילו. אז מה היה לנו? בורקסים עם גבינה וקצח בורקסים עם גבינה וזיתים פשטידת […]

התחלות

השבוע, בנוסף להיותו השבוע הראשון שאני באמת מגיעה לשיעורים מדי יום* היה השבוע הראשון שלי במעבדה. השנה, בנוסף למלגה הרגילה שאני מבקשת מדי שנה, הגשתי מומדות למלגת שיתוף פעולה (Beca de colaboración) שמוענקת לתלמידים מצטיינים בשנת הלימודים האחרונה. בתמורה למלגה הם עובדים שלוש שעות ביום במשך השנה, חוץ מבחגים ובתקופות מבחנים. אז השבוע התחלתי. בחרתי […]

שיעור גרמנית ראשון

הרגע חזרתי משיעור הגרמנית הראשון שלי. אני קצת מעוצבנת כי נהג האוטובוס שלו חיכיתי 10 דקות פשוט התעלם ממני ולא עצר בתחנה, ועל כן זכה לאיחולים רבים שימצוץ לסוסים*. בתור שיעור ראשון ברמה ההתחלתית, אני לא יכולה אפילו לבנות משפט מעבר ל-"קוראים לי CrazyVet ואני מישראל", אבל יש לי כמה תובנות. קודם כל, תמיד בשיעורי […]

סופרוומן תולה את הגלימה

לפחות בינתיים. אחרי יום חמישי, הסופ"ש פשוט היה תוספת מרנינה: שבת בבוקר סידורים, ואחריהם משמרת של 24 שעות בבית החולים. תענוג. למרבה המזל, נתנו לי היום ללכת לנוח איזה שעה וחצי בבוקר, חיוני ביותר. חזרתי הביתה, אוכל זריז ושנ"צ קצר. היום מגיעות אורחות נכבדות: אחותי וחברתה מהמכינה, והדירה היתה במצב די מביש. אז בשעתיים הספקתי […]

מי רוצה להיות סופרוומן?

טוב שהיום הזה כבר נגמר. הוא התחיל אי שם בחמש בבוקר, כשהתעוררתי עם כאב ראש מוכר. חום. איזה כיף לי! אם להיות חולה זה לא הכי כיף בעולם, להיות חולה עם רשימת מטלות אינסופית זה ממש בעסה. היום שלי גם ככה היה אמור להיות עמוס. בבוקר מודול אשפוז, משמונה עד שתיים. להירשם ללימודים לשנה הקרובה. […]

ככה צריך להיות

היום נתקפתי יצר נקיון, והחלטתי להפטר מכל הזבל שנצבר במשך שנים. כשאני אומרת זבל, אני מתכוונת לזבל ממש: צבע ישן מהצביעה של הדירה לפני 6 שנים, וילונות שהיו של הדיירים הקודמים, כבלים חשמליים שהוסרו בעת הצביעה ולעולם לא ישתמשו בהם… ובאותה ההזדמנות זרקתי את כל חומרי הניקוי, סבונים ושאר תמרוקים שפתוחים כבר שלוש שנים ואפשר […]

בארסה, בארסה, באאאארסה!

הזוגי ואני זה עתה שבנו מהמשחק של בארסה מול ליון. לא אכביר מלים, מאחר וכדורגל הוא בהחלט לא נכלל בתחומי הבנתי או אפילו קרוב לזה. זו הפעם השניה שאני הולכת אתו למשחק*. הפעם, בניגוד למשחק הקודם, ישבנו במקום נחמד הרבה יותר, יחד עם חבר לעבודה של הזוגי, שדרכו קנינו את הכרטיסים. אני חייבת לציין, בתור […]

יאסר בן ארבע

אתמול מלאו ליאסר, החתול שלנו, ארבע שנים. חשבתי שזוהי הזדמנות מעולה לספר עליו קצת, כי אחרי הכל, הוא לא סתם חתול, הוא חצול*. את יאסר לקחתי בתחילת השנה הראשונה שלי באוניברסיטה, מזוג סטודנטיות תאומות שלמדו בשנה רביעית. היו שלושה חתלתולים אפורים, והתלבטתי ארוכות בינהם. אחד היה מיועד למישהו, וחשבתי אולי לקחת שניים, אבל הזוגי לא […]

בחינה אחרונה, קרם ברולה ושנה טובה אחת

היום הייתה הבחינה האחרונה לשנה זו. רפואת עיניים, מורכב ומעיק למרות שלושת נקודות הזכות הזעומות שמזכה הקורס הזה. במיוחד כשלא ממש רוצים לעשות קליניקה. אז את הסטרס הבסיסי של טרום בחינה נניח בצד. כשאחרי רבע שעה יורד מישהו להודיע שהמרצה תאחר ב"רבע-חצי שעה, לא יותר" הלחץ ממריא שחקים. כשהיא מגיעה בשעה איחור ומגלה שחדרי הבחינה […]

עוד שנה חלפה

כמו שאתם בודאי יכולים לדעת, אתמול היה יום הולדתי. אני לא ממש מחבבת את היום הזה, כי בנוסף להרגשה הלא חביבה עליי במיוחד של "מרכז תשומת הלב", התחושה של "עוד שנה עברה והנה איפה אני עכשיו" לא ממש אהובה עליי. כמובן, התחושות הללו לא נובעות מחוסר התקדמות, כי דווקא בכל נקודה שכזו, כאשני מביטה לאחור […]