באורח מפתיע, לפעמים דברים קטנים ומעצבנים שחייבים לעשות מפנים זמן לעצמי, ומאפשרים לעצור לרגע ולנשום עמוק. היום, לדוגמא. לפני כשבועיים ביקרתי אצל רופאת השיניים, שהודיעה לי אחר כבוד שאינני סוגרת את הפה כמו שצריך, וגם שהעובדה שאני לא יכולה לפתוח את הפה מעבר לשני סנטים היא לא ממש נורמלית. איך פתאום אנומליה קטנה שכזו, שמלווה […]
לורל מאתגרת בלוגרים לספר על חווית קניות, ואני מנצלת את ההזמנות לספר קצת על חווית הקניות החביבה עליי, למרות שנראה לי שלא לסוג כזה של קניות היא התכוונה… העיקר הכוונה, לא? קצת אחרי שעברתי לגור פה בבארסה, גיליתי את השוק השכונתי, מרחק שלושה רחובות. בפעם הראשונה הלכתי לשם לבד, וקצת הלכתי לאיבוד בדרך חזרה, עם […]
אתמול עברתי את טבילת האש האקדמית שלי – ההרצאה הראשונה בקונגרס, גם אם קטן ועוסק רק בהיסטוריה של הווטרינריה. אבל כדי להבין איך הגעתי לשם – צריך לדעת את כל הסיפור. הכל התחיל לפני מספר חודשים, כשאחד המרצים שלי לשעבר, משנה שנייה, חיפש אותי. הוא שלח לי מיילים לתיבה של האוניברסיטה (שאני לא נוהגת לפתוח), […]
אחרי החיפוש המאכזב אתמול, כבר חשבתי לוותר ולחזור לחנות בשבוע הבא, או עוד שבועיים. ואז מוחי העייף העלה הברקה – בחנות וינסון (Vinçon) שמוקדשת לחפצים מעוצבים* מוכרים כלים ברזל יצוק של לה קרוזה (Le Creuset) – וזהו המקום לחפש בו. דרך אגב, ביקור בעיר אינו מושלם ללא סיור בחנות הזו, במיוחד בקומה השניה ובפאטיו שלה. […]
לפני עשרה ימים לזוגי האהוב שלי מלאו 29 סתוים. עקב הימצאותו בעברו השני של הים התיכון התמהמתי בחיפוש המתנה, כי בכל מקרה נחגוג קצת באיחור. אז היום לקחתי את עצמי לחנות כלי המטבח החביבה עליי, שנמצאת מרחק 30 דקות הליכה, כדי לחפש את המתנה האידאלית לקרניבור חובב בישול – פלנצ'ה מברזל יצוק. רק מה, נגמרו […]
ממש לפני עשר דקות נפרדתי מאחותי מול האוטובוס לשדה התעופה. ועכשיו, בפעם הראשונה מאז שהזוגי נסע, מתיישב עליי הלבד הזה. התחושה הזו, תמהיל של עצבות, רחמים עצמיים ופחד לא רציונלי אורבת לי בכל נסיעה שלו. גם אם זה רק ליומיים, אז בטח ובטח כשהוא נוסע לשלושה שבועות. איכשהו עד עכשיו חמקתי ממנה, בין המשמרות בבית […]
אתמול מלאו ליאסר, החתול שלנו, ארבע שנים. חשבתי שזוהי הזדמנות מעולה לספר עליו קצת, כי אחרי הכל, הוא לא סתם חתול, הוא חצול*. את יאסר לקחתי בתחילת השנה הראשונה שלי באוניברסיטה, מזוג סטודנטיות תאומות שלמדו בשנה רביעית. היו שלושה חתלתולים אפורים, והתלבטתי ארוכות בינהם. אחד היה מיועד למישהו, וחשבתי אולי לקחת שניים, אבל הזוגי לא […]
כמו שאתם בודאי יכולים לדעת, אתמול היה יום הולדתי. אני לא ממש מחבבת את היום הזה, כי בנוסף להרגשה הלא חביבה עליי במיוחד של "מרכז תשומת הלב", התחושה של "עוד שנה עברה והנה איפה אני עכשיו" לא ממש אהובה עליי. כמובן, התחושות הללו לא נובעות מחוסר התקדמות, כי דווקא בכל נקודה שכזו, כאשני מביטה לאחור […]
הזוגי ואני חוגגים היום חמש שנים להיכרותנו. בעוד קצת פחות מחודש נחגוג חמש שנים של מגורים משותפים. אני מסתכלת אחורה וקשה לי להאמין. בחמש שנים האחרונות חוויתי חיים שלמים – למדתי שתי שפות ומקצוע, חייתי בזוגיות נהדרת, אפילו אם לפעמים קשה. ואפילו אימצנו חתול (עליו אספר בפעם אחרת). ואו. חמש שנים. 20% מכל החיים שלי […]