אומרים, שכשהמכה צפויה, הכאב פחות חזק. אולי אפילו הוכיחו את זה אצל עכברים. אבל כל זה ממש לא משנה כשפתאום החיים מתהפכים, ולמרות הציפייה, כי ידעת שזה יגיע, הכאב חריף וחזק ממה שחשבת. ופתאום כל התכניות המפורטות שלך הולכות לאיבוד בתוך הכאב, ואת לא יודעת איפה לקבור את עצמך, מה לעזאזל עבר לך בראש שהחלטת […]
נעלמתי. פשוט לא יכולתי לכתוב על הדברים שעוברים עליי, ואני עדיין לא כל כך מסוגלת. כמובן, לא חסרו שטויות פעוטות לכתוב עליהן, ושאינן מצריכות אלא מעט מחשבה, אילו תמונות ראויות יותר או פחות, כמו זוג הגרביים הראשון שסרגתי. יצאו נהדר, אם שאלתם אם תהיתם. או לספר על הפעם הראשונה שהכנתי סושי בבית, והזמנו חברים לאכול […]
קצת יותר משש שעות לסיום השנה, וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו זו האווילות הספרדית, של קניות מטורפות גם ביום הזה. טוב, בניגוד לחגיגות ה"סילבסטר" בארץ הקודש, פה באמת מדובר בחג חשוב, מאחד הבודדים שמוקדש לו יום שבו הכווול סגור, אבל באמת. זה לא כל כך נחמד להיות פה לבד בחגים, גיליתי, למרות שהחגים האלה […]
כבר אפשר לספור את השעות לחג המולד. כבר חודשים שמרגישים פה שהוא מגיע, עם הפרסומות הבלתי נלאות למיני צעצועים אוויליים ולטורון חיחונה, שממוחזרים שנה אחרי שנה. לעומת הפרסומות הקלישאתיות האלה, שחוזרות על עצמן מאז שהגעתי לפה בערך, יש את אלה ששווה לחכות בשבילן – הפרסומות לקאווה. קאווה וחגים הולכים טוב ביחד. אין לי פרטים מדויקים, […]
טוב, היום באופן ספציפי אולי לא כל כך, אבל באופן כללי, 2008 הייתה השנה הקרה ביותר בספרד בעשור האחרון, מסתבר. הטמפרטורות הסתיו הזה, שנגמר היום (עם היום הקצר בשנה), היו קרות מהרגיל, ואופייניות הרבה יותר לחודשים כמו ינואר או פברואר, כלומר טמפרטורות של חורף אמיתי. כבר עברנו כמה גלי קור מאז תחילת הסתיו. גל הקור […]
אחרי חודש של ניתוק כמעט מוחלט מהעולם האמיתי והווירטואלי, בלי חיבור אינטרנט, חזרתי הביתה, לבארסה. פתאום לא קר, עזבתי ברלין אפורה וערפילית ויצאתי לשמש חמימה של בארסה. מיותר לציין שהסוודר שלבשתי היה יותר מדי, והמעיל – בכלל לא נחוץ. החזרה למציאות תמיד קשה. עכשיו צריך להשלים חסרים ולהדביק פערים – לענות על אימיילים ששכבו מיותמים […]
יש סיבה שאני לא אוהבת בירה. מעבר לטעם. היא נכלולית ומטעה. נדמה לך שאת בסדר, ובבוקר, ההאנגאובר תופס אותך ומחזיר אותך למציאות. אני מעריכה שאתנזר מבירה, בערך עד מחר. אחרי הכל, זו גרמניה. אי אפשר לא לשתות בירה, היא יותר זולה ממים מינרלים. מאחר וזו השבת האחרונה שלי (לפני החזרה בשבת הבאה), ויתרתי על הנסיעה […]
למרות הגשם בבוקר, החלטתי לנצל את ההזדמנות ולנסוע עם החברים ללימודים לוואנזה. הם, כמובן, לא תיארו לעצמם שאנסה לגרור אותם לבית ועידת ואנזה, לא האטרקציה הרגילה של האגם. מצד שני, עיקר המשיכה של האגם היא בקיץ, כשחם וכיף להשתכשך במים. היה לי מוזר לבקר שם. החברה היתה מוזרה (אקוואטוריאנית, ארגנטינאית, שוויצרית וקוריאני), העובדה שהכל כתוב […]
זו ההרגשה שלי בשבועות האחרונים, מירוץ מטורף ועיוור אחרי מטרה לא ברורה. מצד שני, אני מרגישה שאני תקועה במקום, הסטגנציה מכרסמת בי, ואני לא מצליחה להזיז את עצמי סנטימטר. אני יודעת שזו סתם תחושה שלי, כי אובייקטיבית, לא ישבתי בבית בלי לעשות כלום, אבל זו ההרגשה שלי. אולי אני מעמיסה על עצמי יותר מדי, או […]
ראשית כל, התנצלות. יש לי קצת בלאגן עם הוורדפרס כך שיכול להיות שמופיעים לכם פוסטים ישנים בפיד. לפני יומיים מלאה שנה ליציאתו של הבלוג לחירות. אני מרגישה מפוזרת ועצלנית, כי את הפוסט הזה תכננתי לכתוב עוד קודם, ועכשיו, אני תוהה לאן ברח לי הזמן. אני יודעת שאני קשוחה עם עצמי, בעיקר בגלל שאני יודעת מהי […]